ביאור:נצחונות בני יעקב על בני עשו מאז ועד ביאת המשיח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

נצחון בני יעקב על בני עשו מאז ועד היום

בתקופה הסוערת מסביב לעם ישראל בארץ ישראל כיום, כגון: "האביב הערבי", איומי פצצות האטום מאירן, מבצע "עמוד ענן" כנגד החמס והג'יהד, איומי נסראללה לתקוף את עם ישראל בעשרות אלפי טילים מקרית שמונה ועד אילת, הכרת האו"ם במדינה פלסטינאית עצמאית לצידה של ישראל, כאשר יחסי הכוחות בין המוסלמים (1.7 מליארד) ליהודים (13.5 מליון) בתבל עומד ביחס של 1:1200, וכו'. ובו בעת מדינת ישראל קבעה יחס הפוך של שחרור 1194 מחבלים תמורת שיחרורו של החיל גלעד שליט. ממש בעת הזאת התורה הנצחית מזמנת לעם ישראל לקרוא ולהפנים את האמור בפרשת וישלח. בבחינת "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות, פ"ג, משנה טו), וכפי שכתב הרמב"ן (בראשית, י"ב, ו'): "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו". כלומר, ה' יתברך מזמן לעם ישראל את הסיטואציה, ומציע להם כיצד להתמודד עימה. וכן כתב רבינו בחיי (בראשית, ל"ב, ח'): "ודע, כי יש בפרשה הזאת (וישלח) באור למה שאירע ליעקב עם עשו אחיו, ורמז גם כן לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים: למלחמה, לתפלה, לדורון... וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה, ובלשון רכה, ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר, שנאמר (שיה"ש, ב', ז': ג', ה'): 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' וגו', השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות".

א. החשש מפני אכזריותו של עשו – "הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים" (בראשית, ל"ב, י"ב).

ב. שנאת העמים – "כל העובדי כוכבים, שונאים את עשו, וכל העובדי כוכבים שונאים את ישראל" (מד"ר, בראשית, פר' סג, ז), לכן יעקב התפלל בעת המאבק עם עשו אחיו: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו', הצל את בני לעתיד לבא מיד בני בניו שבאו עליהן מכחו של עשו" (מד"ר, בראשית, עו, ו), וכן אמר "רבי שמעון בן יוחאי: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (רש"י-בראשית, ל"ג, ד').

ג. משא ומתן ישיר – המלאכים שנשלחו ע"י יעקב, הגבירו השינאה, הפתרון הזמני הושג באמצעות משא ומתן ישיר בין יעקב לעשו.

ד. הפתרון של יעקב - התקין עצמו לשלשה דברים: לתפלה ולדורון ולמלחמה. לתפלה מניין? שנאמר: 'הצילני נא מיד אחי', לדורון מניין? שנאמר: 'ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה', למלחמה מניין? שנאמר: 'וישם את השפחות' וגו', 'והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה' אמר מוטב שיפגע בי ולא בבני" (מד"ר, קהלת, לט, א). כלומר, למרות שנראה לכאורה כי שלושת הדרכים אלה סותרות זו את זו, כי תפלה היא בקשה לנצחון שמיימי מתוך בטחון בה', ודורון הוא התפייסות גשמית דרך שוחד או ממון, ומלחמה היא נסיון לנצח בכוחניות מתוך בטחון בכח הזרוע, אלא שיעקב הנחיל לבניו מורשת קרב המשלבת בתוכה השתדלות גשמית עם בטחון בה' המשלימים זה את זה.

ה. הפתרון של משה רע"ה - שליחת מלאכים, בקשת עזרה, וכשסורב "ויט ישראל מעליו" (במדבר, כ', כ"א). וכן ה' יתברך ציוה: "אל תתגרו בם" (דברים, ב', א'-ח'). וכן תמצא כי דת האיסלם קוראת לג'יהאד (מלחמת קודש) גם כנגד היהודים, ולעומת זאת התורה מכבדת את אדום כאחים. ואף נצטווינו "שלא להרחיק זרע עשו מהתחתן עם זרע ישראל אחר שיתגיירו אלא עד שלשה דורות" בלבד (ספר החינוך, מצוה תקסג). וכן מצאנו כי הרמב"ם מיחס את האיסלם לישמעאל, כאמור באגרתו לרבי עובדיה הגר: "... אלו הישמעלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהן ומלבן, ומיחדים לאל יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי..." (מהדורת הרב שיל"ת, עמ' רלח).

ו. הפתרון של דוד - "ויהי כל אדום לדוד לעבדים נושאי מנחה" (שמואל-ב ח',י"ד).

ז. הפתרון של יואב - 'כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום' (מלכים-א, ח', ט"ז). פרט להדד האדומי ואנשי דוד האדומיים...עד שלבסוף "ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה" (מלכים-א, י"א, כ"ה). וכן מובא בגמ': "רב חונא אמר כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו, בשעירה היה מתכפר כהדיוט. אמר רבי יודן בי רבי שלום: כתיב: 'כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל' (מלכים-א, ח', ט"ז). אמר לו הקב"ה: אני אמרתי לך אל תתגרו בם, וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך" (ירושלמי, ר"ה, פ"א, דף נו).

ח. הפתרון של אסף – תפילה לאל "אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח" (תהלים, פ"ג, י"ד).

ט. הפתרון הדמוגרפי - "אמר הקדוש ברוך הוא: מה אתם מועילין שתכו את אדום קמעא קמעא?, אבישי בן צרויה הרג י"ח אלף, 'ויהי כל אדום לדוד לעבדים נושאי מנחה' (שמואל-ב ח',י"ד). כשיגיע זמן אני אכלה את אדום ואחריבנה, שנאמר (עובדיה, א): 'וירשו הנגב את הר עשו וגו', את שדה אפרים ואת שדה שמרון וגו', וגלות החל הזה לבני ישראל וגו', ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו', באותה שעה והיתה לה' המלוכה" (תנחומא, דברים, ג).

י. חזון האביב הערבי – "וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה" (ישעיה, י"ט, ב').

יא. נצחיות ישראל מובטחת – נצחיות עם ישראל ותורת ישראל הם בסיס לאמונה בייחודו של ה' יתברך. וכן מובא במדרש (מד"ר, בראשית,פר' עד יג): "ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, באותה שעה אמר אבינו יעקב לפני הקב"ה: רבונו של עולם כתבת בתורתך (ויקרא, כ"ב): "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד', אם יבא רשע זה ויאבד את בני ואת אמם כאחת, ספר תורה שאתה עתיד ליתן על הר סיני מי יקרא בו?, בבקשה ממך: הצילני נא מידו שלא יבא ויכני אם על בנים. שנאמר: 'הצילני נא'. מה עשה?, עמד ושלח לו דורון לסמות את עיניו, שנאמר (דברים, ט"ז): 'כי השוחד יעור עיני חכמים', ואין חכמים אלא אדומים, שנאמר (עובדיה, א'): 'והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו'. 'ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו', מהו ורוח תשימו?, אמר יעקב לפני הקב"ה: רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני, לא תביא אותם זו אחר זו, אלא הרווח להם מצרותיהם. באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק, ותלה עיניו למרום בכה ובקש רחמים מלפני הקב"ה ושמע תפלתו, והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב, שנאמר (תהלים, כ): 'יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב".

יה"ר שנזכה לראות בימינו את נקמת ה' מבני עשו לדורותיהם, ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם. והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר. ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה" (עובדיה, א, י"ז-י"ח, כ"א).

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)

מקורות

על-פי מאמר של רפאל ב"ר אשר חגבי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_index_43