ביאור:משנה סוכה ד א - סיכום וביאור

לולב וערבה, ששה ושבעה.

ההלל והשמחה, שמונה.

סוכה וניסוך המים, שבעה.

והחליל, חמשה וששה.

לולב שבעה [וכו']- כיצד?- יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת לולב שבעה, ושאר כל הימים ששה.
ערבה שבעה [וכו']- כיצד? יום שביעי של ערבה שחל להיות בשבת, ערבה שבעה, ושאר כל הימים ששה.
ההלל והשמחה שמונה- כיצד? מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג, כשאר כל ימות החג.
סכה שבעה- כיצד? גמר מלאכול, לא יתיר סוכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה, מפני כבוד יום טוב האחרון של חג.
נסוך המים [שבעה]- כיצד? כמעשהו בחל כך מעשהו בשבת, אלא:
שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב, שאינה מקדשת מן השילוח, ומניחה בלשכה.
נשפכה או נתגלתה, היה ממלא מן הכיור, שהיין והמים המגלין, פסולים לגבי המזבח.
החליל חמשה וששה - זהו החליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב.

על-פי משנה סוכה פרק ד-ה.