ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/ז
ביאור:מעומד/כותרת עליונה/איוב המשך שיחות - מערכה א', הריע הראשון, מענה איוב
|
החלוקה כאן לשני 'פרקים' בחלוקה הנוצרית היא מאולצת - ובאה במקרה זה משיקולי הדת הנוצרית ופרשנותם לספר זה המהווה נדבך חשוב באמונתם. |
המשך תשובת איוב לאליפז
הוֹרוּנִי! - וַאֲנִי אַחֲרִישׁ, וּמַה שָּׁגִיתִי - הָבִינוּ לִי כיום אומרים על פי האנגלית: תקנו אותי אם אני טועה!
מַה נִּמְרְצוּ אִמְרֵי יֹשֶׁר! וּמַה יּוֹכִיחַ? - הוֹכֵחַ מִכֶּם!
הַלְהוֹכַח - מִלִּים תַּחְשֹׁבוּ? וּלְרוּחַ - אִמְרֵי נֹאָשׁ?
אַף עַל יָתוֹם תַּפִּילוּ? וְתִכְרוּ עַל רֵיעֲכֶם?!
וְעַתָּה הוֹאִילוּ! פְנוּ בִי! וְעַל פְּנֵיכֶם - אִם אֲכַזֵּב.
שֻׁבוּ נָא - אַל תְּהִי עַוְלָה! וְשֻׁבֻי חזרו בכם, והסכימו ש עוֹד צִדְקִי בָהּ.
הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה? אִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת את ההווה, את מה שקורה?!
המוות סופי והיסורים קשים
- הֲלֹא צָבָא מספר - כלומר: האם אין מספר האנשים מצומצם וסופי? לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ, וְכִימֵי שָׂכִיר ימים מועטים, אשר מונים אותם ורושמים בפנקס על מנת לתת לפועל את שכרו ומשתדלים להמעיט בהם יָמָיו?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל ירצה לברוח מהשמש הקופחת, ישאף - מלשון צליל הנשיפה בשעה שהוא עיף (וגם מלת עיף משורש צלילי דומה). בערבית: עפאן - נמק בלא מים. ובארמית: כפן - בצורת, וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ יחכה שיסתיים כבר יום עבודתו, או: יצפה לקבלת שכרו?
- כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי יַרְחֵי שָׁוְא, וְלֵילוֹת עָמָל מִנּוּ לִי!
- אִם שָׁכַבְתִּי? וְאָמַרְתִּי: מָתַי אָקוּם וּמִדַּד ואוכל לקום ולטייל, מלשון נדודים עָרֶב?!, וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים והלוואי שיכלתי לשבוע מטיולים אלו - עֲדֵי נָשֶׁף עד הבוקר, ומקורו בקול נשיפת רוח השחרית לאורך החוף!
- לָבַשׁ בְּשָׂרִי גופי (בהשאלה) רִמָּה זחלי הזבובים התוקפים את הנבלה. ובהשאלה: אני מסריח ובדרך אל מותי! וְְגֻישׁ עָפָר - עוֹרִי! רָגַע? בזמן קצר, רק אעצור ואעמוד, או: עם הגיע הבוקר... ובערבית: רג'ע - בקשה לעמוד, או בהשאלה: שעת בוקר וַיִּמָּאֵס והוא (הבשר) יימס וייעלם!
- יָמַי - קַלּוּ מִנִּי אָרֶג הנפרם בקלות, וַיִּכְלוּ - בְּאֶפֶס תִּקְוָה!
פניית איוב לאל: חוסר התוחלת ביסורים - שהרי זמן האדם קצר וקצוב
- זְכֹר: כִּי רוּחַ כמו רוח, שאי אפשר לתפסו, כלומר: אינו ממשי והוא עובר ונעלם ברגע - חַיָּי! לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב בהשאלה: אי אפשר להחזיר את הזמן!
- לֹא תְשׁוּרֵנִי יביטו בי בקו ישר עֵין רֹאִי העין של מי שרואה אותי. כלומר: מביטים בי "על העוקם". אך חמור מכך:! עֵינֶיךָ בִּי באותה שניה שמבטך נעצר עלי, וכבר...? וְאֵינֶנִּי!
- כָּלָה עָנָן - וַיֵּלַךְ, כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל - לֹא יַעֲלֶה....
- לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ.
- גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי! אֲדַבְּרָה - בְּצַר רוּחִי! אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי!
- הֲיָם אָנִי? אִם תַּנִּין? - כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר.
- כִּי אָמַרְתִּי: תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי! יִשָּׂא בְשִׂיחִי - מִשְׁכָּבִי! ?
- וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת! וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי!
- וַתִּבְחַר עדיף לי מַחֲנָק - נַפְשִׁי לעצור את נשימתי עדיף!, מָוֶת - מֵעַצְמוֹתָי מאשר תנועת השלד שלי, כלומר: חיי!!
- מָאַסְתִּי! לֹא לְעֹלָם אֶחְיֶה! חֲדַל מִמֶּנִּי עזוב אותי!! - כִּי הֶבֶל יָמָי.
- מָה אֱנוֹשׁ כִּי תְגַדְּלֶנּוּ? וְכִי תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ?
- וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים בביקור, כלומר: פעם ביום?? לִרְגָעִים בבוקר, או: לזמן קצר המתאים לעמידת מנוחה. ור' פירוש שורש רג"ע לעיל תִּבְחָנֶנּוּ?!
- כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי? לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי אפילו לזמן קצר שאספיק לבלוע את הרוק?
- חָטָאתִי! ונניח שאכן חטאתי - מָה אֶפְעַל לָךְ מה כבר אני יכול להזיק לך?
- נֹצֵר הָאָדָם טעמי המקרא לא חד משמעיים כאן. יתכן שלפי המסורה מלים אלו הם סוף השאלה הקודמת - לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ? וָאֶהְיֶה עָלַי עליך בהשאלה, או: אפילו על עצמי לְמַשָּׂא כביכול צריך להרים אותי עם כל כובד משקלי. לשם מה?!?!
- וּמֶה לֹא תִשָּׂא פִשְׁעִי ומה הקושי שלך לוותר, בהנחה שאכן חטאתי וְתַעֲבִיר אֶת עֲֹנִי עווני - מעשי העניים והשפלים?
- - כִּי עַתָּה הרי בעוד זמן קצר לֶעָפָר אֶשְׁכָּב, וְשִׁחֲרְתַּנִי תקום עם שחר לחפש אותי. הביטוי 'עלות השחר' מלשון העלמות שחור הלילה.? וְאֵינֶנִּי ממילא אני אמות, ולא יהיה את מי לשאול ומדוע לסבול לפני המוות?!! {פ}