לדלג לתוכן

ביאור:מעומד/חזל/משנה/כתובות/פרק ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הפרק מעומד ומבואר ומושווה למקורות תנאיים אחרים וכתבי יד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המעמד החוקי של כספי נערה וגיורת:

משנה כתובות פרק רביעי (נערה שנתפתתה)
נוסח ארצישראלי נוסח בבלי תוספתא ברייתא מקור נוסף הערות
הלכה א משנה א
1. נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה:

בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ -
שֶׁלְּאָבִיהָ
וְהַצַּעַר - בַּתְּפוּסָה.

נערה שנתפתתה:

בושתה ופגמה וקנסה -
של אביה
והצער - בתפוסה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
עָמְדָה בַדִּין
עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב:
הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.

מֵת הָאָב
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִין.
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין
עַד שֶׁמֵּת הָאָב:
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

עמדה בדין
עד שלא מת האב:
הרי הן של אב.

מת האב
הרי הן של אחין.
לא הספיקה לעמוד בדין
עד שמת האב:
הרי הן של עצמה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
2. עָמְדָה בַדִּין -
עַד שֶׁלֹּא בָגָרָה:
הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאָב.

...מֵת הָאָב:
הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאַחִים.
לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמֹד בַּדִּין
עַד שֶׁבָּגָרָה:
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.

עמדה בדין -
עד שלא בגרה:
הרי הן של אב.

...מת האב:
הרי הן של אחין.
לא הספיקה לעמוד בדין
עד שבגרה
הרי הן של עצמה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
3. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת
עַד שֶׁמֵּת הָאָב כלומר אם האב לא הספיק לגבות
,
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּעַצְמָהּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָבַת,
וּמֵת הָאָב,
הֲרֵי הֵן שֶׁלְּאַחִים.

רבי שמעון אומר

אם לא הספיקה לגבות
עד שמת האב
הרי הן של עצמה.
מעשה ידיה ומציאתה
אע"פ שלא גבתה,
מת האב,
הרי הן של אחין.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
הלכה ד משנה ב
4. הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ וְגֵרְשָׁהּ,
אֵרְסָהּ וְנִתְאַלְמְנָה
- כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלוֹ.

הִשִּׂיאָהּ וְגֵרְשָׁהּ,
הִשִּׂיאָהּ, וְנִתְאַלְמְנָה
-כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּאָב.
אָמְרוּ לוֹ:
אִם מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ?
אֵין לְאָבִיהָ בָהּ רְשׁוּת.

המארס את בתו וגרשה,
אירסה ונתארמלה
- כתובתה שלו.

השיאה וגרשה,
השיאה ונתארמלה
- כתובתה שלה.

רבי יהודה אומר:
הראשונה של אב.
אמרו לו
משהשיאה - אין לאביה רשות בה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
הלכה ה משנה ג
גִּיּוֹרֶת
שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בִתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנַּת:
הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.

אֵין לָהּ
'פֶּתַח בֵּית אָב',
וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה,
וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,
הֲרֵי זוֹ
כְּבַת יִשְׂרָאֵל בִּסְקִילָה,
אֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב',
וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָה הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה,
הֲרֵי זוֹ
כְבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֶשׁ לָהּ אָב
וְאֵין לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'?
יֶשׁ לָהּ 'פֶּתַח בֵּית אָב'
וְאֵין לָהּ אָב?
הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה.
לֹא נֶאֱמַר "פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ"
אֶלָּא מִצְוָה.

הגיורת
שנתגיירה בתה עמה וזינתה:
- הרי זו בחנק.

אין לה
לא 'פתח בית האב'
ולא מאה סלע.

היתה הורתה שלא בקדושה,
ולידתה בקדושה,
הרי זו
בסקילה,
ואין לה לא 'פתח בית האב',
ולא מאה סלע.

היתה הורתה ולידתה בקדושה
הרי היא כבת ישראל לכל דבריה.

יש לה אב
ואין לה פתח בית האב?
יש לה פתח בית האב
ואין לה אב?
הרי זו בסקילה.
לא נאמר פתח בית אב
אלא למצוה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
הלכה ו משנה ד הלכה א ברייתא מקור נוסף הערה
... ... יפה כח הבעל
מכח האב
וכח האב מכח הבעל
ברייתא מקור נוסף הערות
הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְקִדּוּשֶׁיהָ
בַכֶּסֶף וּבִשְׁטָר וּבַבִּיאָה,

וְזַכַּי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ,
וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ,
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ,
וְאֵינוּ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ.

האב זכאי בבתו בקידושיה
בכסף בשטר ובביאה,

זכאי במציאתה ובמעשה ידיה
ובהפרת נדריה,
ומקבל את גיטה,
ואינו אוכל פירות בחייה.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
נִשֵּׂאת?
יוֹתֵר עָלָיו הַבַּעַל,

שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ,

נשאת? יתר עליו הבעל,

שאוכל פירות בחייה,

יפה כח הבעל
שהבעל
אוכל פירות בחייה
מה שאין כן באב
ברייתא מקור נוסף הערה
וְחַיָּב
בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וּבְפִרְקוֹנָהּ וּבִקְבוּרָתָהּ.
וחייב
במזונותיה, ובפרקונה וקבורתה.
יפה כח האב
שהבעל חייב
במזונותיה בפרקונה ובקבורתה
ברייתא מקור נוסף הערה
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
לֹא יִפְחֹת
מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת.

רבי יהודה אומר:

אפי' עני שבישראל
לא יפחות
משני חלילין ומקוננת.

מקום שנהגו להספיד
- מספיד.
מה שאין כן באב.
ברייתא מקור נוסף הערה
הלכה ז משנה ה הלכה ג ברייתא מקור נוסף הערה
לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב,
עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
לעולם היא ברשות האב,
עד שתכנס לרשות הבעל לנשואין.
(ראו סוף ההלכה) ברייתא מקור נוסף הערה
מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל,
הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.
מסר האב לשלוחי הבעל,
הרי היא ברשות הבעל.
... ברייתא מקור נוסף הערה
... הלך האב
עם שלוחי הבעל,
הלך האב
עם שלוחי הבעל,
ברייתא מקור נוסף הערה
הָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב
עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל,
הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הָאָב.
או שהלכו שלוחי האב
עם שלוחי הבעל,
הרי היא ברשות האב.
או שהלכו שלוחי האב
עם שלוחי הבעל,
...
ברייתא מקור נוסף הערה
... ... [היתה] לה חצר בדרך
ולנה בתוכה

או שנכנסה לחופה
שלא לשם נשואין
ומתה
אע"פ שכתובתה אצל בעלה
- אביה יורשה!

ברייתא מקור נוסף הערה

מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב
לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל,
הֲרֵי הִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל.

מסרו שלוחי האב
לשלוחי הבעל,
הרי היא ברשות הבעל.
מסר האב לשלוחי הבעל
או שמסרו שלוחי האב
לשלוחי הבעל
...
ברייתא מקור נוסף הערה
... ... [היתה] לה חצר בדרך
ונכנסה ולנה בתוכה

או שנכנסה לחופה
לשם נשואין
[ומתה]
אע"פ שכתובתה אצל אביה
- בעלה יורשה!

ברייתא מקור נוסף הערה
... ... במה דברים אמורים
בכתובתה.

אבל בתרומה?
אין אוכלת בתרומה
עד שתכנס לחופה.

בריתא מקור נוסף הערה
הלכה ח משנה ו תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
הָאָב אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.
האב אינו חייב במזונות בתו.
מצוה לזון את הבנות
ואין צריך לומר
את הבנים

רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
חובה לזון את הבנות.

ברייתא מן הבבלי
זֶה מִדְרָשׁ
דָּרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה
לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:

הַבָּנִים יִירָשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ.
מָה הַבָּנִים
- אֵינָן יוֹרְשִׁין
אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם?
אַף הַבָּנוֹת
- לֹא יִזּוֹנוּ
אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם.

זה מדרש
דרש רבי אלעזר בן עזריה
לפני חכמים בכרם ביבנה:

הבנים יירשו והבנות יזונו.
מה הבנים
- אינן יורשין
אלא לאחר מיתת האב?
אף הבנות
- אין ניזונות
אלא לאחר מיתת אביהן.

תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
ארצישראלי בבלי תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה
ארצישראלי בבלי תוספתא ברייתא מקור נוסף הערה