ביאור מעומד של האיגרת למומר פטרו פאולו המייצג של הנוצרים בויכוח ברצלונה

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

אגרת ויכוח: איגרת היהודי אנדריאה וספיו אל המומר פטרו פאולו (לשעבר שאול), שתורגמה לעברית בידי יעקב בן אליהו הרופא מהעיר ונציה.^[1]

על המסמך והסריקה

העתק מודרני בעט נובע עם דיו על גבי מחברת עם נייר שורות.
הסריקה היא בשחור לבן כך שאין לדעת את הצבעים.

לפי הכתוב בכרטסת הספריה הלאומית, זוהי ההעתקה למחברת היא בכתב ידו והערותיו של החוקר (אדולף) זאב פוזננסקי על פי כתב היד המכונה שזח"ה (על שם החוקר שטיפל בו שזח"ה - שלמה זלמן חיים הלברשטם). סריקה של מכתב זה נמצאת בספריה הלאומית בירושלים וסמל המסמך (המספר במדף) הוא: Heb 8 781. חיפוש 781 פוזננסקי באתר כתיב של הספריה הלאומית מוצא את המחברת.

רובו כתוב בכתב רהוט (כלומר אלף בית הנכתב בעט, הנקרא בימינו "כתוב בכתב יד") כתוב באותיות ברורות ומלים מופרדות. במהדורה זו המעומדת שונה העימוד לפי החרוזים ולא שימרנו את השורות כפי שנרשמו. את ההדגשות שבמקור נכתבו באותיות דפוס סימנו כאן על ידי הדגשה, ושימרנו את הקו העילי (המסמן הערה של פוזננסקי) בכל מקום שהוא מופיע.

לאורך המחברת בעמוד השמאלי רשם פוזננסקי את הטקסט המקורי עם מספרי הערה, ובעמוד הימני הערותיו - בעיקר המקורות לביטויים מן התלמוד והמקרא.

בראש עמוד ההערות

בראש עמוד ההערות מימין בעמוד הראשון של המחברת, שזח"ה רשם בכתב מחובר באותיות לטיניות:

Fratre Paolo
Saul Pablo Christiano ??? Montpellier
(? אות שמייצגת "סביבות שנת" אולי C קיצור של צירקא 1274)

המכתב

כותרת

הביטוי "פי ה' יקבנו" מקורו בנבואת ישעיהו המתנבא על גאולת ישראל: וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ וְכָל מְלָכִים כְּבוֹדֵךְ, וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי ה' יִקֳּבֶנּוּ. נראה שהמשמעות היא: ינתן לך שם חדש, שהפה של האל הוא שיפיק אותו (הוא יקבע אותו). אבל יתכן גם ששורש ק.ב.ה. משמעותו מלשון קללה, כמו שמשתמע יותר בדברי בלעם, נביא הגויים שרצה לקלל את עם ישראל ויצאו לו ברכות, כשהוא מספר על ההנחיות שקיבל מבלק מלך מואב:
וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב - מֵהַרְרֵי קֶדֶם:
לְכָה - אָרָה תקלל לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה תאחל להם רע - זעם יִשְׂרָאֵל.
מָה אֶקֹּב - לֹא קַבֹּה אֵל? וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'?

זה הכתב אשר שלח ר' יעקב הרופא
מביניציאה מהעיר ונציה אל האח הדורש . הוא פטרו פאולו
אשר נקרא שמו שאול בעודו בעוד הוא, כלומר: כאשר היה עדיין יהודי והיה
אחיו שני האח הקטן של של נכבד ר' יעקב הנדכרי

פתיח

אל קרובינו הנתרחק ממנו שהתרחק מאתנו . בשם חדש אקראו ראו ההערה בצד . אשר פי י"י יקבנו ראו ההערה בצד^{1. ישעיהו ס"ב ב'}
שאול נראה שכותב המכתב לועג לשמו של המומר וקורא לו שְׁאוֹל, מלשון ארץ המתים שתחת האדמה ובה קור ניצחי מעורבב עם לבה רותחת ותחושת חנק, במקום שָׁאוּל הדורש להשלים . רעות תמיד חורש שתמיד מחפש את הרוע. משחק מלים עם שאול שיצא לדרוש כלומר לחפש אתונות^{2. משלי ג' כ"ט}
ובני עמו שמואל נוזף כך בשאול מעליו יפיץ^{3. שמואל א' י"ג י"א} .
הלובש לבן ומכוסה שחור . ועושה מה שליבו חפיץ .^{4. תהלים קט"ו ג'}

בדף ההערות מול הטקסט מופיע רווח ניכר ונכתב "Cajo I" אולי - קטע ראשון. לאחריו מספור ההערות מתחיל שוב.

. בי אדוני . ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני . ואל יחר אפך בעבדך^{1. בראשית מ"ד י"ח} .
והאזינה לאמרי פי^{2. תהלים נ"ד ד'} למען חסדך . ויהיו לך לרצון אמרי פי לפניך^{3. תהלים י"ט י"ד} .
בעבור אמצא חן בעיניך^{4. שמואל ב' ט"ז ד'} .

שמועה באה^{5. יחזקאל כ"א י"ב} מאת אדוני . אשר נמס ליבנו^{6. יהושע ז' ה'} ורפו ידינו^{6a. ירמיה ו' כ"ד}
כי קמת עלינו למלחמה . בזרוע רמה .
וירץ רץ לקראת רץ ומגיד לקראת מגיד^{שם (ירמיה) נ"א ל"א} .
להגיד כי שלחת יד בתלמוד . אשר הוא לדת פינה . ועמוד .
המאיר עינינו . ובמעגלי צדק ינחנו^{8. תהלים כ"ג ג'}
ויהי צרי תרופה - על שם צמח רפואי בשם זה לצרינו לצרותינו ומרפא למכאובנו.^{ירמיהו נ"א ח'}

העמוד מתחלף מעמוד 1 המסתיים במילים אשר הקדימו, לעמוד 2 המתחיל רפואה למכותינו

ברוך אלהינו . אשר הקדימו רפואה למכותינו^{מגילה כ"ג ע"ב}
כי לולא הוא הקב"ה כמעט אבדנו בגלותינו .
ומפני חטאינו . אנו מפוזרים בין העמים . ובתוך לאומים
ובלשונות שונות . ודתות משתנות .
והתלמוד מחבר בלי לכבות
בני ישראל ביחד . והיו לעם אחד^{2. בראשית ל"ד ט"ז}
הנה מה טוב ומה נעים בשבת אחים יחד^להשלים .
ממזרח וממערב מצפון ומים^להשלים . מחמת ומשנער ומאיי הים^להשלים .
ויהי תורה אחת וחוקה אחת ^להשלים להם .
ודין אחד ומשפט אחד שפטו בשעריהם^להשלים .
גם בתלמוד גילו חכמינו . אשר חתמו וסתמו נביאינו .
זה הוא הגמול המוכן בגן עדן לצדיקים . אשר באלהים דבקים .
ועונש הרשעים בגהינם^להשלים . לאשר הם אשם . זעיר יפול שם^להשלים .
ותחיית המתים . אשר נשעה ישים לב אלינו (על פי דברי האל לקין גבוה מעל גבוה^להשלים .
ומבשרינו נחזה אלוה .^להשלים

האגדות המוזרות שבתלמוד

וכי תאמר בלבבך^להשלים כי יש בתלמוד הגדות מוזרות . מן השכל מאוד רחוקות .
גם לכם הגדות מרובות . לאלפים ולרבבות.
רחוקות מן השכל האמיתי רחוק רב . כרחוק מזרח ממערב .^להשלים

ואם אנו . בני בריתינו . החסידים הגדולים . מעט מזער . ויכתבם נער^{14. להשלים} .
אך גדוליכם באשר מחכמים סופר . רבו מארבה ואין להם מספר .^להשלים
ומכל אחד ואחד חברו ספר . מחייו ומתכונותיו . ומוצאיו ומובאיו^להשלים . ונסיו ונפלאותיו .

ובבית תפילותיכם לכל הפחות ערוכים . שבעה מזבחות על שמות האנשים
אשר אתם מקדישים .
ושם חרותים . אותות ומופתים . אשר רוב ההמון בהם מאמינים .
חדשים וגם ישנים.^להשלים

ויעשו מדונג כתבנית אניה תחת אניה . כוס תחת כוס. עגל תחת עגל .
יד תחת יד . רגל תחת רגל^להשלים.

האגדות נועדו למלומדים מעמיקים

וזה נודע כי _הדת_ ניתנה לצדיקים ולרשעים . לחכמים ולפתאים.^להשלים
ובעדה הצדיק יוסיף צדקתו . והרשע ישוב מרשעתו^להשלים .
והפתי יצא מפתיותו . והחכם יויף חכמתו .

וכל תכונות האנשים אינן שוות . רק רחוקות .
אשה מאת רעותה . ואין חוברות אשה אל ראותה^להשלים .
זאת תשיג מעלה רמה . וזאת תמות ולא בחכמה^להשלים .

הצדיקים עובדים את השם מאהבה . ויודעים כי השם נוצר חסד לאוהביו^להשלים .
והרשע ישוב מרשעתו ויודע כי י"י משלם גמול לאויביו^להשלים .
כל אלה הדברים . _מפי הנביאים אמורים_ .
אך יד רוב האנשים קצרה^להשלים מהבין דבריהם .
כי לא נפקחו עיניהם^להשלים .

הצורך בתורה שבעל פה

גם _ארבעה המבשרים_ . במעט דברים . כללו הדת החדשה .
אשר לבני אדם למורשה . ורוב ההמון . לא יכול לבם להבין .
דבריהם . ועומק חידותיהם .^להשלים
לכן י"י אלהינו . העיר רוח _חכמינו_ . ושם בלב נבונינו .
לחדש מנהגים . ותקונות חזקים . [דף 3] ומשפטים צדיקים .
וקראו התורה וכתבו על _ספר_ . אמרי שפר^להשלים.
והודיעו גמול הירא את דבר י"י^להשלים.
והעונש אשר לא לבו לשוכן מעונים .
וכתבו _הגדות_ על אדני פז מיוסדות .^להשלים
ובנויות . על מגדל גבוה בנוי לתלפיות.^להשלים
והודיעו את אשר הגיע ל_חסידים_ בחסידות
ואת כל המוצאות ואתם^להשלים .

טיוטה לא מעומדת ולא מושלמת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

וכאשר קיימו אותם . התורה
וחזקו כל בדק^להשלים . ושפטו את העם משפט צדק.^להשלים
להיות מלומדים בנסים .^להשלים ויעשו אותות ומופתים .
להיות _טל ומטר_ על פי דבריהם .^להשלים
פעמים עשו זה _קדושינו_ החכמים . כי אין כהבלי הגוים מגשימים .^להשלים
לכן כל מחזיק דת . אשר בעדה יבקש תשועת עולמים .^להשלים
ישמע לדברי חכמים וכי אין כהבלי הגויים מגשימים .

ויש _הגדות_ אחרות אשר יש בהם _מאמרים סתומים_ . וסודות נעלים
והם מפי חכמים מחוכמים .^להשלים

ההמון מאמינים הדברים ההם _כפשוטם_ . כי כן משפטם .
ו_חכם לב_ יבין כפי שכלו . כברכת י"י אשר נתן לו^להשלים.

II.
ובמסילה הזאת עלו _חכמיכם_ . ובדרך הזה דרכו _נבוניכם_ .
כי לישר עקלקלותם מטים . עלו חקים ומשפטים .
גם כתבו _הגדות_ מן השכל רחוקות [עמוד 5]

להשלים...

בקובץ המחברת עמוד מספר 31 מתוך 59
(8)
מי האמין לשמועתנו 10 כי אחדנו בשרנו 11
רודף אחרינו להאבידנו. על לא חמס בכפינו. 12
הביטו וראו. אם יש מכאוב כמכאובינו. 13
למתים יעשה פלא. מי שמע כזאת ומי ראה האלה. 14
להעתיקם ממקומותיהם. ולהשליכם כנצר נתעב מקברותיהם. 16.
זה לא חשב לבן הרמאי. 17 ולא דואג האדומי. 18
ולא כושן רשעתַּיִם. 19 ולא גָליֵת הפלשתי איש הבֵּינַיִם. 20
ולא סנחריב 21 אשר מעל בי"י מעל 22 רועץ בליעל 23
ולא נבוכדנצר הרשע אשר החריב נוינו. 24 [עמוד 32 בקובץ] ושרף את היכלנו.
ולא המן צוררנו. 1 אשר דימה להאבידנו.
ולא סנבלט החורני 2 ולא טוביה העבד העמוני 3
כל אלו הרשעים הנזכרים. משנאי י"י 4 הארורים.
הרעה הזאת לא אתתה במחשבותיהם.
וזאת הנבלה לא באה ברעיוניהם.
ואתה אשר מצורנו חוצבת. וממקבת בורנו נוקרת. (5. ישעיה 51:1)
עצם מעצמנו. ובשר מבשרנו. 6
חרה אפך בבני עמך. ובעצמות היבשות 7 עברתך?
תשיב אחור ימינך. 8 והנחם על הרעה לעמך. 9
ולמוקש לא תהיה לנו. 10 ויעש י"י עמך חסד. כאשר תעשה עם המתים ועמנו. 11

אהה אדוני ואתה שאול 14. מאוד היית שאול.
נוצרת בנפש זכה וברה. ונולדת בקדושה ובטהרה.
נפש אביך לא נטמאה.
ואמך אחרי עקבותיה יצאה מרקדת כמעשה אישה צדקת.
גם קרוביך חכמים ונבונים רחמנים בני רחמנים

אגרת II

גם זו טיוטא לא מעומדת ולא מלאה

אם תחפוץ חיים ותאהוב ימים לראות טוב 1
והיית מדושן עונג כגן רטוב.
ותעמוד בהשקט ובבטחה. ותניס יגון ואנחה. 2
ותאכל בשמחה לחמך. ותשתה בלב טוב יינך. 3
ותנוח בחדר משכבך ועל מטתך. 4 ושכבת וערבה שנתך. 5
והתהלך לפני אלהיך ותהיה תמים. 6
ותכלה ימיך בטוב ושנותיך בנעימים. 7
תהיה חכם לבב ואמיץ כח. 8
ואז תמצא מנוח. 9
הכן רוח חזק למקרים. ולב אמיץ בגבורים. 10
ומהבלי הזמן נפשך תפריד. ותשכב ואין מחריד. 11
אל יפתך היצר הזונֶה. אשר סביבותיך חונה.
ומרשיע בכל אשר יפנה 12.
לא תאבה לו ולא תשמע אליו. ולא תחוס עינך עליו. 13
רק שקוץ תשקצנו ותעב תתעבנו. 14
גם קוב תקבנו. גם ברך לא תברכנו. 15
וכי יברכך לא תעננו. 16
כרע שכב כארי 17 ורחמי רשעים אכזרי.
כי כולו חלף ומרע 18
הוא שטן הוא מלאך המות הוא יצר הרע. 19
והודיעו לך החכמים. את אשר יעשה לך באחרית הימים.
[עמוד 43 במחברת 47 בפדף]
יתן לך עצה נבערה וכלענה מרה. 2
יאמר לך: מלא תאוותך ותענוגיך
ומתנחם לך להרגך. 3
תאמין כי ידרוש טובתך ושלומך. 4
אכול ושתה יאמר לך. ולבו בל עמך. 5
יפתה בתחלה בקלות. ידבר לך חלקות. יחזה מהתלות. 6
ויאמר לך: למה לא תמלא מאוויך. ולא תאמין בחייך. 7
שים החכמה לאין. אנהגך אביאך אל בית היין. 8
שם תמצא טליים וכבשים. וברבורים אבוסים. 9
ותור וגוזל. אם הכסף ממך לא אזל.
השור טבוח לעיניך. 10 הנו לפניך.
וובא שם עם רעיך. ואכלת ענבים כנשפך שבעך. 11
וכל טוב לב לא יחסר. 12 בכל אוות נפשך תאכל בשר. 13
ובוא עמי ואל תאחר.
(2)
והיה כזה יום מחר. 13
לא תלך במורא השמר והשקט אל תירא. 14
אתה תשיש בחרדה. תגיל ברעדה. 15
כי לאותם המעשים עד עתה לא פנית.
ללכת באלה לא נסית. 16
לכל תלך ברוח נכאה ותכלם.
לא תפתח פיך ותאלם. 17
ובדד תשב 18. אויל
[פדף 48 מתוך 59. דף 44]
מחריש חכם יחשב. 1
אמנם האנשים אשר מאסת אבותם. לשית עם כלבי צאנך. 4.איוב 30 (וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי.)
כהיו באוכלי שלחנך. 3
ועלו ובאו בביתך. 4 ובחדר משכבך ועל מטתך. 4
ושם תמצא שולחנך מלא מטעמים. כאשר אהבת. 5
והיין האדום אשר בחרת. ואכלת ושבעת. 6
ואחרי כן יקרב בעל הבית לפניך. ויאמר:
אכלת כטוב בעיניך.
תנה לי מכוסך. אשר קנית בזיעת אפך.
ואתה תענה ברוח נדיבה. 7
גם זו לטובה. 8
וכל אשר תאמר אלי אעשה. 9
לא אשאל ולא אנסה. 10

אחרי אשר הרעב חלף הלך.
הכסף נתון לך. 11
אני חזק ולא רפה, 12 ובית הבעל מלא מפה אל פה. 13
הבה לי מנות. וחשוב חשבונות.
והשקני מהיין חלבון. 14 כי לא תצא אש מחשבון. 15
ואוכל מכל. 16 והכסף יענה את הכל. 17

וביום השני תוציא פי שנים. 18
ותאכל מנה אחת אפים 19
ובלב נכסף תהיה משומרי הסף.
ובמקום ההוא כל מגמתך. ותשובתך שמה כי שם ביתך. 20
[45]
אז תחריש ותשתאה. את פועל י"י לא תביט ומעשי ידיו לא תראה 2
ואחר יפתך בחמודות. ולעבוד עבודות.
ולעזוב מצוות וחוקים. ומשפטים צדיקים.
כהגלות נגלות אחד הריקים. 3
ואת שם אלהיך תשליך אחריך. ופרקת עולו מעל צווארך.4
ויפתך לשתות בלי פחד וארמה. היינות אשר לא מבני ישראל המה. 5
וגם לאכול בשר בהמה טמאה. למען ספות הרוה את הצמאה. 6
ולרוץ עם הגנבים. ולשים עם המנאפים חלקך. 7 ולא ירפך עד בלעך רוקך. 8
ואז מבלי כח ואונים 9 תלך לאחור ולא לפנים 10
כי העושר עשוה יעשה לו כנפיים. כנשר יעוף בשמים. 11
ותשאר נעור וריק 12 כגפן בוקק 13
ובעת האוכל תקרא לשומר הסף. ותשאל איה דגן ויין. 14
והוא יענה - הכסף אין.
ותענה בנפש מרה -
מדוע טרפי אתה גורע? לוה עלי ואני פורע!
נסה נא רק הפעם 15 עד יעבור זעם. 16
אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיך 17 והאהבה אשר אהבתיך
[46]
את אשר לי תמיד היית מפתה. עמי במאכל. עמי במשתה.
חנני למען חסדיך. ועשה חסד עם עבדיך.

וישיב דבר אליך:
אם תחפוץ להשיב רוחך. תנה ערבון עד שלחך.
ואם תשמיע קול כחולה: 2
בביתי אין לחם ואין שמלה! 3
מה הערבון אשר אתן אליך? 4 תחי נפשי בגללך! 5
ואז יענה עזות ברגזות:
הפרד נא מעלי. 6 בחוץ תעמוד. 7
כי עצמת ממני מאד. 8

ואז תרעב ותתקצף. ועל השם לבבך יצעף.
תקלל שנותיך וימיך. כי מאסת מוסר אביך. ונטשת תורת אימך. 9
והנה המנוול לפניך. ויאמר לך:
למה חרה לך. ולמה נפלו פניך? 10
איך מכל טוב נואשת? אך עצמי ובשרי אתה! 11
עד עתה שמעת לקולי. והאזנת למילי.
ונפשך בעיני יקרה. 12 עמך אנוכי בצרה. 13
ועתה שמע דברי. והט אזנך למאמרי:
עיניך הרואות את כל התלאות.
אשר עליך עברו. ויתרון הצרות אשר גברו.
לאחיך וקרוביך [47] אתה למשא כאבן מעמסה 1
וכל אחד מפניך בורח כעוף הפורח.
יסורו מני דרך, יטו מני אורח.
ידעתי כי אבדה תקוותך מהם. לצר חשבוך, נכרי היית בעיניהם.
שמלתך בלתה מעליך, ונעלך מעל רגלך 4

הנה לי עצה נכונה. טובה ונאמנה.
התורה אשר אתה מבקש. עד מתי תהיה לך למוקש. 5
קום קח לך תורה חדשה. להיות לך למורשה. 6
כי את אשר היית עושה במסתרים. ובחדרי חדרים.
ובחושך תמשש. תוכל לעשותו לעיני השמש.
תשמח עם נשים שאננות. ותזכה לשני שולחנות.
ואין מי יאמר לך מה ראית? מדוע כן עשית?

ושרי הארוע יכינו לך בית למסתור ולמחסה ביום המעשה. 7
ויבואו האנשים על הנשים 8 שרי מאות ושרי חמישים. 9
להביא לך הכסף לקמצים.

וברבות הטובה 11
אל תעביר קול בעיר. לבל יעשו עוד נדבה.
הם יכבדוך. הם יעבדוך. ועל שכמם ישאוך.
וכמו נגיד יקרבוך.
[48]
ואשת יפת תואר שמורה לך וערוכה. ועוד לך אך המלוכה.
תאמין לעצתי כפי בינתך. ועשית כחכמתך. 1

אם יכבד עליך כל הטורח והמשא. לענות את נפשך
כפי שהם מענים את נפשותיהם. אל תעשה כמעשיהם.
רק תשמח עם העברים במעדיהם ועם אנשי הדת החדשה בחגותיהם.
ותמיד תחבר עם אוהביך וידידיך. טוב אשר תאחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך. 2
ומרוב הפתיות אשר עליך גבר. תאמין לכל דבר.3

ואז תלך לבעל דת חדשה. מקוצר רוח ועבודה קשה. 4
ותאמר:
תמיד את אדוני אהבתי. ופקודיך בסתר שמרתי.
אם מצאתי חן בעיניך. למדני מצוותיך ואורחותיך. מה אהבתי תורתך. 5

ויענך בטוב לבב:
אם לא באת לי בצדיה ובלשון רמיה - מי יתן והיה!
כי מאד יקרו לי מאמריך. הן לו יהי כדבריך. 4
ואתה תענה:
אם אבוא לפניך בערמה או במרמה.
בי אני אדוני העוון 1, כאשר ידעת. ואתה את נפשך הצלת. 2
קום ועשה ככל הכתוב בספר. 3 וכזה נועצתי ואין מי יפר. 4
ויענה לך:
בראש העם מלים תחברי, ואנכי אהיה עם פיך והורתיך 5 את אשר תדבר

ותשא סביב עיניך וכל העם מקצה 6 יבואו לפניך.
זה יאמר לך: י"י ישמור צאתך ובואך.7 וזה יאמר: שלום בואך.8
וזה יאמר: את אשר התחלת גמור. וזה יאמר: את את נפשך שמור.
וזה יאמר: רק את ריחך בעינינו לא תבאיש. 9 וזה יאמר: וחזקת והיית לאיש. 10
וזה יאמר: אם תשקר בתורתנו דמך בראשך. 12 וזה יאמר: שמור פיך ולשונך. ושמור מצרות נפשך. 13

וגם יש אנשים ביניהם מתלחשים ואומרים:
ראו חכמת חכמינו ובינת נבוננו.
הביאו לנו איש עברי לצחק בנו.
כי אלו השפלים והנבזים רקים ופוחזים.
אנו רואים כי הם זוללים וסובאים.
וכאשר הם ערומים ורחפים. מבוהלים ודחופים.
[50]
ילכו למקום שאינם מכירים אותם. וישובו לקדמותם.
וזה יאמר:
אם ישוב לקדמותו, לשריפה ולמאכולת אש אחריתו.

והאנשים אשר לנדיבות נוטים, יתנו שנים שלושה פשוטים.
וידי נשים רחמניות, אשר מתנתם מעוטה, כל אחת תתן פרוטה.
ויבוא המלקט לפניך עם זאת המתנה:
"את זה אספתי ויהיה לך למנה, ואם מעט הוא יוסיפו לך כהנה וכהנה".
בלילה ההוא תדד שנתך מעיניך. 2

והנה המנוול לפניך. האויב אשר שם ארבו בקרבו. 3
וראך ושמח בלבו. 4 ויאמר לך:
אחי! הנה לך בית מלא כל טוב אשר לא מלאת. 5
אך זה היום שקיוית מצאת ראית 6
אני נתתיה לשם ולתהילה. הנה מקום הנה מלון הנה מנוחה.
הנה נחלה. שלח על פני המים לחמך. 7
למי יחפוץ העם לעשות יקר יותר ממך. 8

ואתה תענה:
עצתך אינה (אמונה?) טובה ונכונה.
[51]
ומרה היא באחרונה.
מה עשיתי לך ולמה הלאתני? 1 למה ככה רימיתני? 2
שמת פחים סביבותי 3 ותגנוב את לבבי. 4
תמיד היית צודה ואורב, ותנהג את נפשי כשבוית חרב. 5
את תורתי עזבתי ובדת החדשה לא דבקתי.
כי סודותיה אנכי לא ידעתי.

ואלו בדת החדשה האמנתי? החרשתי!
ואז היתה תקותי לקבל גמול מגמולם. חלף עבודתי
כמוני כמוהם, והייתי כאחד מהם. 6
ועתה בעת צרה. על מי אנוס לעזרה 7
כל אשר לי לשמיר ושית.8 ואין כל בבית.
אמנם את אשר זרעתי קצרתי. וכאשר שכלתי שכלתי. 9
וכאשר אבדתי אבדתי. 10

ואז יענה המנוול:
אם תחפוץ ללבוש סרבל 11 ולהיות מבשר מסורבל?
גם עשה תעשה וגם יכול תוכל.12 יגיע כפיך כי תאכל. 13

הן אלה קצות דרכי 14 המנוול ומועצותיו. ורוע מזימותיו.
לכן אם תשמע בקולו לא תוכל [52] לעמוד.