ביאור:מה שחזקיהו לא ידע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בתגובה ל: ביאור:מלכים ב יט שנשלח על-ידי ב:
מלכים ב יט ח-יד: "ח וישׁב רב-שׁקה וימצא את-מלך אשׁור נלחם על-לבנה כי שׁמע כי נסע מלכישׁ. ט וישׁמע אל-תרהקה מלך-כושׁ לאמר הנה יצא להלחם אתך וישׁב וישׁלח מלאכים אל-חזקיהו לאמר. י כה תאמרון אל-חזקיהו מלך-יהודה לאמר אל-ישׁאך אלהיך אשׁר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושׁלם ביד מלך אשׁור. יא הנה אתה שׁמעת את אשׁר עשׂו מלכי אשׁור לכל-הארצות להחרימם ואתה תנצל. יב ההצילו אתם אלהי הגוים אשׁר שׁחתו אבותי את-גוזן ואת-חרן ורצף ובני-עדן אשׁר בתלאשׂר. יג איו מלך-חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה. יד ויקח חזקיהו את-הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית ה' ויפרשׂהו חזקיהו לפני ה'..."
את הדרמה שבמלכים ב יט יש להרגיש משתי נקודות מבט - של האשורים ושל חזקיהו:
- מנקודת המבט של האשורים, התוכניות שלהם משתבשות: הם נלחמים על לבנה, ובמקביל מלך כוש יצא להילחם בהם. הם חייבים לעזוב את יהודה כדי להתגונן מפני מלך כוש. בצר להם, הם מנסים בפעם האחרונה לשבור את רוחם של בני יהודה, על-ידי מכתב-איומים מקוצר.
- אך חזקיהו לא יודע על מלך כוש ועל הצרות של סנחריב; הוא מקבל מכתב-איומים, וחושב שהמכתב הזה רציני. למרות זאת, הוא לא נשבר אלא הולך להתפלל.
סוף הסיפור ידוע - ירושלים ניצלה בנס. ניסים גלויים כאלה הם די נדירים, אך גם כאשר לא קורה נס גלוי, במקרים רבים המצב הוא הרבה פחות גרוע ממה שאנחנו חושבים: האויבים מאיימים עלינו, לא בגלל שהם חזקים, אלא דווקא בגלל שהם מרגישים שהתבוסה שלהם קרובה. במקרים כאלה, כל מה שצריך לעשות הוא להחזיק מעמד עוד קצת, להתפלל אל ה' ולא להיכנע.
תגובות
[עריכה]מאת: אראל
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-09-14.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09b19_0