ביאור:מדוע הפלה יוסף בין האחים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בפרשת ויגש (מ"ה, כ"א) מסופר על כך שיוסף נתן בידי אחיו (לאחר התגלותו) כל טוב:
"...ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צידה לדרך".
ואח"כ:
"...לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות..." .
שואלת הגמרא במסכת מגילה (ט"ז:)
וכי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק (הכוונה ליוסף) ייכשל בו הוא עצמו?
כלומר יוסף עצמו נפגע מקנאת אחיו בו והדבר נבע מכך שיעקב אביו העדיף אותו על פני אחיו, כמו שמסופר "...ועשה לו כתונת פסים..." (בראשית, ל"ז, ג'), מה שלא עשה כן לשאר האחים. אם כן, כיצד אותו יוסף נותן לבנימין חמש חליפות שמלות כאשר במקביל לשאר האחים הוא נותן לכל אחד חליפה אחת? האם הוא לא חושש מקנאה שהוא מטיל בין האחים?
עונה הגמרא
א"ר בנימין בר- יפת, רמז לו (יוסף לבנימין) שעתיד לצאת ממנו (מבנימין) בן שיצא מלפני המלך ב-5 לבושי מלכות. מדובר על מרדכי שהיה איש ימיני, כלומר משבט בנימין, שנאמר (באסתר ט') ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן (5 מלבושי מלכות) אלו כנגד החמש חליפות שמלות.
שואל הגר"א (בספרו שנות אליהו)
וכי איזה תירוץ הוא זה, הרי עדיין יוסף הטיל קינאה בין האחים בכך שנתן לבנימין חמש חליפות שמלות ולכל אחד מהאחים נתן חליפת שמלה אחת. הרי הוא חוזר לכישלון שנכשל אביו (יעקב) בו עצמו, מאחר שהאחים לא יכלו לדעת שלשם "הרמז" הוא מעדיף את בנימין בחמש חליפות שמלות.
עונה הגר"א: חייבים להניח שחמש החליפות של בנימין היו שקולות כספית כחליפה אחת של כל אחד מהאחים, ע"י השינוי הזה שעשה יוסף הבינו האחים שיש כאן רמז, אבל לא העדפה.
ראיה לשיטת הגר"א אנו מוצאים בפירוש ה"תורה תמימה" לפרק מ"ה, כ"ב:
בעל התורה תמימה אומר שניתן להביא ראייה לשיטת הגר"א מהבחינה הלשונית של הפסוק.
אצל האחים כתוב "...לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ..." ואילו אצל בנימין כתוב "...ולבנימין נתן חמש חליפת ...".
אצל האחים כתוב חליפות עם ו' ואילו אצל בנימין כתוב חליפת ללא ו'. אומר בעל ה"תורה תמימה", מדוע זה כתוב כך? ובאותו פסוק? אלא עונה בעל ה"תורה תמימה": מכאן רמז שחמש חליפות שמלות של בנימין היו שקולות לחליפה אחת של האחים.
חיזוק לכך שכתיב מלא או חסר הוא בעל משמעות מביא המדרש רבה לפרשת כי תשא. שם מדובר על "...שני לוחת הברית..." - לוחת כתוב כתיב חסר ללא ו'- מכאו רמז ששני לוחות הברית היו שווים כאחד.
שאלת המהרש"א בעניין שלוש מאות כסף
[עריכה]המהרש"א מקשה, הרי בהמשך הפסוק נאמר גם שיוסף נתן לבנימין שלוש מאות כסף ולאחים לא נתן כסף כלל, הרי עדיין קיימת העדפה.
תשובת בעל ה"תורה תמימה" בהסתמך על דברי רבינו בחיי והגמרא בגיטין (דף מה.)
הגמרא בגיטין (שם) אומרת:
"...המוכר עבדו לעובד כוכבים, קונסין אותו עד פי עשר בדמיו של העבד...".
היות ודמי העבד הם שלושים כסף, הרי הקנס המוטל על המוכר עבדו הוא שלוש מאות כסף. אם כן יוצא שכל אחד מהאחים שהשתתפו במכירת יוסף לעובדי עבודה זרה (לישמעאלים/למדיינים), צריכים היו להקנס ולשלם על פי דין תורה, שלוש מאות כסף ליוסף.
היות ויוסף מוותר על סכום זה לאחים, הרי דומה הדבר שהוא שהם "הרוויחו" שלוש מאות כסף מיוסף. לכן, בנימין, שלא השתתף במכירה מקבל מיוסף שלוש מאות כסף בכדי להשוותו לאחים.
מכאן המסקנה למעשה
- "לעולם לא ישנה אדם בין ילדיו"
. כלומר על ההורים להקפיד ולדאוג לשוויון מלא בין הילדים בכדי לא לעורר קנאה בינם שאת סופה אין לשער.
קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/49
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.