ביאור:מבנה שמות יד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק יד': קריעת ים-סוף.
[עריכה]בני ישראל חוזרים לאחור כדי ליצור רושם שהם אבודים במדבר. פרעה והמצרים מתחרטים על שנתנו לבנ"י לצאת ממצרים וכשהם רואים שבנ"י חוזרים לאחור הם מחליטים לרדוף אחרי בני ישראל כדי להשיג אותם והם מצליחים להשיגם ליד ים סוף.
כאשר עם ישראל רואה שהמצרים מגיעים הם מתלוננים אל משה מדוע יצאו ממצרים על מנת למות פה במדבר?
משה מחזק אותם באומרו שה' יושיע אותם וילחם בשבילם.
ה' אומר למשה להרים את מטהו ולנטות אותו על הים כדי לבקוע (לחצות) אותו לשניים וליצור יבשה בה יוכלו בני ישראל לעבור.
מלאך האלוקים שהנחה אותם בדרך הלך כעת מאחוריהם [כדי להבדיל בינם לבין המצרים] ועמוד הענן ועמוד האש מילאו אף הם תפקיד בכך שהאש האירה לעם ישראל והענן החשיך למצרים וכך הגנו על עם ישראל.
קריעת ים סוף – הים נבקע לשניים ובני ישראל עוברים ביבשה בין שתי חומות והמצרים רודפים אחריהם. ה' גורם למהומה בין המצרים בעזרת עמוד האש והענן וגורם להורדת אופן המרכבות [מהאש נשרפו גלגלי המרכבות שנגררו כעת על האדמה ומי שישב במרכבה קיבל טלטלות רבות ואיבריו התפרקו], המצרים רוצים לברוח מפני בני ישראל כי הם מרגישים שה' נלחם להם את מלחמתם.
ה' אומר למשה לנטות שוב את ידו על הים כדי להחזיר את המים למצבם הטבעי וכך להטביע את המצרים הנמצאים באמצע. הים שב למצבו הרגיל והמצרים בתוך הים וה' מנערם בתוך הים [כמו שמנערים קדירה (סיר) בה הופך העליון לתחתון והתחתון לעליון, כך עלו וירדו המצרים בים סוף ונשברו בים, הקב"ה גרם להם שלא ימותו מיד בכדי שיקבלו את הייסורים המגיעים להם].
עם ישראל רואה את הצלתם על ידי ה' ומאמינים בה' ובמשה עבדו.