ביאור:מ"ג שמות לט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה:[עריכה]