ביאור:מ"ג שמות טו ה
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ
[עריכה]תהומות. תהומות הארץ. כמו תבלעמו ארץ.
יכסימו. כמו יכסום והיו"ד האמצעית יתירה בו ודרך מקראות בכך כמו (דברים ח) ובקרך וצאנך ירביון. (תהלים לו) ירוין מדשן ביתך והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים ויכסו אותן. יכסיומו אין דומה לו במקרא בנקודתו ודרכו להיות ננקד יכסיומו במלאפו"ם (גם כאן מוכח להיות חולם כמ"ש):
יכסיומו. יכסיומו היה לו לומר (פי' בחולם) אך בשביל וא"ו הראשון בשורק) בא גם השני. וכן מוצאיו ומובאיו. היה לו לומר מבואיו. מן בא מבוא. או מן קם מקום. מן לן מלון. אבל בשביל מוצאיו אמר מובאיו:
ושורק יכסיומו תחת חולם. כמו לא תעבורו מזה:
תהומות וגו'. לפי מה שפירשתי לעיל (י"ד כ"א) כי חצי הים נקפא וחצי נבקע, וכל חלק יקרא תהום לצד הפלגת ריבויו ושניהם יכסיומו, ועיין בפסוק קפאו תהומות באופן אחר:
יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:
[עריכה]במצולת. המים העמוקים. וכן ותשליכני מצולה בעמקי הגלים:
ירדו במצולות. ירמוז אל אותם שהיו משתדלים לעלות מהים בכח מלאכת השיטה שהורידם לעמקי מים וכמו שפירשתי בפסוק (שם כ"ז) וינער וגו':
כמו אבן. ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש. הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין. בינונים כאבן. והכשרים כעופרת שנחו מיד: