ביאור:מ"ג במדבר כט לג
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם:
[עריכה][מובא בפירושו לפסוק י"ח] בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום ולא שינה הלשון אלא לדרוש כמו שאמרו רז"ל בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים רמז לנסוך המים מן התורה בחג:
[מובא בפירושו לפסוק י"ח] ומנחתם ונסכיהם. דרשו רז"ל במסכת תענית, נאמר בשני ונסכיהם ובששי ונסכיה ובשביעי כמשפטם, מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים, מכאן סמכו חכמים ז"ל רמז לנסוך המים בחג: ויש לך להשכיל איך התחיל רמז המים מן היום השני, לפי שביום שני נבדלו המים במעשה בראשית, ועל כן פעולת יום השני גדולה במים, ואמרו רז"ל אנשי מעמד היו מתענין בשני מפני יורדי המים, וכן ביום הששי שבו נברא אדם והוצרך למים כענין שכתוב (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ וגו', וכתיב (שם) וייצר ה' אלהים וגו', והשלים הרמז בשביעי לפי שהשביעי תשלום מעשה בראשית.
[מובא בפירושו לבראשית פרק ל"ב פסוק ט"ו] עזים מאתים. כל תיבה של זה הפסוק מסיים במ"ם. וכן פסוק ומנחתם ונסכיהם (במדבר כט, לג). שבשביל הבהמות ששלח לעשו והם תק"ן בשנה, כדמפרש בפרשת פנחס. והם ח' ממי"ן וכנגדם מלכו ח' מלכים באדום לפני מלוך מלך בישראל. ד"א לכך מסיים הכל במ"ם לפי שכל הבהמות ששלח לו היו בעלי מומים, שלא יקריב מהם קרבן: