ביאור:מ"ג במדבר ט ג
בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ:[עריכה]
ככל חקתיו. אלו מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה: וככל משפטיו. אלו מצות שעל גופו ממקום אחר כגון שבעת ימים למצה ולביעור חמץ (ס"א מצות שבגופו. שה תמים זכר בן שנה. שעל גופו. צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו. שחוץ לגופו. מצה וביעור חמץ):
ככל חקתיו. כתוב בפירוש רש"י, אלו מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה, וככל משפטיו, אלו מצות שעל גופו לשבעת ימים למצה ולביעור חמץ. וטעות סופר הוא, אלא מצות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה, שעל גופו, צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו, שחוץ לגופו, מצה וביעור חמץ, ולא דבר בהן הכתוב כאן. וכן בפסח שני נאמר חקותיו ומשפטיו (בפסוק יד), ומצה וחמץ עמו בבית, ואינו נוהג אלא יום אחד: וקצר הכתוב לאמר בין הערבים תעשו אותו, ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו, לרבות דיני האכילה שאינן באותו היום הנזכר בכתוב כי בלילה שאחריו יאכל, שכבר פירש שם (שמות יב ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה וגו'. וכן בחודש השני בארבעה עשר בין הערבים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלוהו (פסוק יא), טעמו יאכלוהו בעת האכילה הנזכרת שם בצואה של פסח ראשון: