ביאור:מ"ג במדבר א נג
וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
ולא יהיה קצף. אם תעשו כמצותי לא יהיה קצף ואם לאו שיכנסו זרים בעבודתם זו יהיה קצף כמו שמצינו במעשה קרח (במדבר יז) כי יצא הקצף וגו':
והלוים יחנו סביב. פירוש הכתוב למעלה למה יחנו סביב שלא יקרב אל המשכן אחד מעדת בני ישראל וימות וזה טעם ולא יהיה קצף כעוזא שנגע בארון ושם כתוב ויחר אף ה' בעוזא:
והלוים יחנו סביב. שלישית, יהיו נבדלים משאר העם בחנייתם, שהם בלבד יחנו "סביב למשכן", והשאר יחנו "איש על דגלו".
וטעם על עדת בני ישראל. אחד מעדתם וכן ויקבר בערי גלעד עיר בן אתונות ורבים כמוהם:
על עדת. על כל אחד מעדת:
והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף. אע"פ שנאמר זה במשכן בהיותו בין הדגלים במדבר, הוא מצוה לדורות גם במקדש, כי מכאן תקנו המשמרות. וטעם ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות, שישמרו אותו בלילה וילכו סביב המשכן, כמו שאמרו (ספרי קרח קטז) הכהנים שומרים מבפנים והלוים מבחוץ, והם כלם כשומרים לראש המלך: כך שנינו בברייתא של שלשים ושתים מדות, מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר כיצד וכו', כיוצא בו משפחות בני קהת יחנו וגו' (להלן ג כט), משפחות בני הגרשוני יחנו על ירך המשכן ימה (שם פסוק כג), ונשיא בית אב למשפחות מררי וגו' על ירך המשכן יחנו צפונה (שם פסוק לה), אבל לא שמענו שצוהו הקב"ה שיעשה את בניו כ"ד משמרות, והיכן שמענו, אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו ה' אלהי ישראל (דהי"א כד יט), למדנו שהיתה מצוה זו ביד משה ואהרן: ושנינו עוד במסכת תמיד (פ"א מ"א), בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש, ואמרו בגמרא שלה (כו.), מנא הני מילי, אמר אביי דאמר קרא (להלן ג לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה, והדר אהרן ובניו שומרים משמרת המקדש, אהרן בחד מקום ובניו בשני מקומות וכו' כדאיתא התם. למדנו שהן מצות לדורות ואינם במשכן בלבד. והפסוקים בדברי הימים (א כג-כו) מפורשים בענין המשמרות וכל התקון:
וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת:[עריכה]
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "עיון במצוות השמירה" וכו']
ושמרו הלוים. מצוה עליהם לשמור המשכן: