ביאור:ל"ג בעומר - יום חג קבלת תורת הנסתר

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בס"ד ט"ו אייר התשס"ו

ל " ג בעומר – יום חג קבלת תורת הנסתר

' מבוא : '

'יום ל " ג בעומר הנחגג בזמנינו בצורות שונות הוא " חג חדש " יחסית , משום שעניינו ומנהגיו אינם מוזכרים במקורות האמוראים ואף לא בהלכות הרמב " ם וחכמי דורו , לפיכך יום ל " ג בעומר הוא בבחינת " חג נסתר ", אשר הנהגותיו וסיבותיו מלוקטים מדברי חז " ל המאוחרים יותר . עניינו של ל " ג בעומר נכתב לראשונה בספר " בית הבחירה " לרבנו מנחם המאירי ( לפני כשבע מאות וארבעים שנה ) : " ו קבלה ' בידי הגאונים שביום ל " ג בעומר פסקה המיתה (של תלמידי ר"ע) , ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו , וכן נוהגים מתוך כך שלא לישא אשה מפסח עד אותו זמן " (המאירי, יבמות, סב:) . כלומר , ע " ' פ קבלת הגאונים , ' ל " ' ג בעומר מציין את יום המפנה ותחילתה של תקופה חדשה בחייו של עם ישראל , ' משום שביום זה פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא . ' בנוסף לכך , ' ביום זה ר " ' ע הסמיך שבעה תלמידים חדשים , ' אשר הם מסרו את נפשם בכדי ללמד את כלל עם ישראל גם את התורה , ' ואף את תורת הנסתר אשר היא הופצה לרבים ע " ' י תלמידי ר " ' ע החדשים , ' בדרך זו התורה חזרה להיות נחלתם של רבים מעם ישראל למרות גזרות השמד , ' לפיכך נוהגים ביום זה " ' קצת שמחה ". ' יתרה מזאת , ' רבי שמעון בר יוחאי אשר פרץ עבור כלל ישראל את שערי תורת הנסתר , ' נפטר ע " ' פ המסורת ביום ל " ' ג בעומר , ' לפיכך בשל יחודיותו של רשב " ' י אשר הוא שילב באישיותו את ידיעת התורה כמשה רע " ' ה , ' ואת העמקת קדושתה הפנימית כאהרן , ' נהגו מקצת מקהילות ישראל לקיים הילולא ( שמחה ) ' ביום פטירתו . ' בנוסף לכך , רשב " י נתן לעם ישראל דוגמא אישית , באמצעות עמידתו האיתנה בנסיון " צער המערה ", אשר הוא מסמל לדורות עולם כי לימוד התורה וקיומה , הם הגורמים הבלעדיים לנצחיותם של עם ישראל ולגאולתם העתידית , דהיינו , רשב " י משמש דוגמא לכך שקשיי המציאות החולפת אינם צריכים להשפיע כהוא זה על קיום התורה ומצוותיה . לפיכך רשב " י בעל סודות הזוהר , זכה לכך שגם יהודים אשר אינם עומדים על עמקי סודות תורתו , יציינו את יום הסתלקותו מן העוה " ז באופני שמחה מגוונים . על כן יום ל " ג בעומר אשר היה במקורו הראשוני : יום שמחה על כך שמיתתם של תלמידי רבי עקיבא פסקה , ברבות הימים יום ל " ג בעומר הפך היות ליום חג קבלת תורת הנסתר , באמצעות ההילולא המגוונת לזכרו של רשב " י , ' כפי שמבואר להלן בהרחבה : '

מקורות מנהגי ל " ג בעומר – לדעת הרמ " א קהילות אשכנז מרבים בו קצת שמחה .

שמחת ל " ג בעומר – הילולא לזכרו של רבי עקיבא אשר הפיץ את התורה וייסד את תורת הנסתר בעבור עם ישראל .

הילולא ביום פטירת רשב " י – פורץ השער להנחלת תורת הנסתר לרבים מעם ישראל .

ייחודו של רשב " י – העמידה בצער מערה גרמה לו לשלב בין ידיעת התורה כמשה לבין העמקת קדושתה הפנימית כאהרן .

מדורות ל " ג בעומר – חמשה מקורות לחגיגה הכללית של יום קבלת תורת הנסתר .

מקורות מנהגי ל " ' ג בעומר : '

מרן בשו " ' ע ( או " ח , סי ' תצ " ג , סע ' א ') ' פתח ואמר : " ' נוהגים ' שלא לישא אשה בין פסח לעצרת ' עד ל " ' ג ל ' עומר , ' מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא ' ". ' בסעיף ב ' ' כתב מרן : " ' נוהגים ' שלא להסתפר עד ל " ' ג ל ' עומר שאומרים שאז פסקו מלמות ' ', ' ואין להסתפר עד ל " ' ד בבקר ' ". ' לעומת זאת בהלכות הרמ " ' א נאמר ( או " ח , סי ' תצ " ג , סע ' ב ') ': " ' מסתפרין ביום ל " ' ג ומרבים בו קצת שמחה ' ואין אומרים בו תחנון ". ' כלומר , ' בניגוד לשו " ' ע , ' הרמ " ' א מציין כי בל " ' ג בעומר " ' מרבים בו קצת ' שמחה ", ' מן הטעם שביום זה תלמידי ר " ' ע פסקו מלמות . ' אולם נראה כי לדעת מרן בשו " ' ע ( שם ) , ' תלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות רק בל " ' ד בעומר , ' לפיכך לדעת השו " ' ע ביום ל " ' ג עדין אין מסתפרין , ' וממילא לכאורה אף אין מרבים בו קצת שמחה . ' ' לעומת זאת , החת " ם סופר כתב (שו"ת חת"ם סופר, יורה דעה, סי' רלג) כי הטעם לשמחה בל " ג בעומר היא : משום שביום הזה החל המן לרדת לעם ישראל בצאתם ממצרים (ה"א, תמ"ח) , דהיינו , שמחת יום ל " ג בעומר נחגגה אף לפני מתן תורה , אך נלענ " ד כי סיבה זו תמוהה : משום שאיש לא כתב על חגיגת דורות ישראל את שמחת ירידת המן בל " ג בעומר , עד שרבנו מנחם המאירי (ה"א, ט – ה"א, ע"ה) כתב : " ו קבלה ' בידי הגאונים שביום ל " ג בעומר פסקה המיתה (של תלמידי ר"ע) ". '

נלענ " ' ד כי אף המקור ל " ' קצת " ' שמחת ל " ' ג בעומר המובא בהלכות הרמ " ' א , ' תמוה מכמה בחינות : ' ראשית , ' לא ברור מדברי הרמ " ' א מדוע נקבע היום שבו פסקו ' תלמידי ר " ' ע מלמות כיום שמרבים בו שמחה ?, ' הרי ביום זה לא הסתיימה מיתת כל התלמידי ר " ' ע , ' אלא הם המשיכו למות עד חג השבועות , ' ואף לא היתה הצלה לנותרים בל " ' ג בעומר , ' לפיכך נשאלת השאלה : ' מדוע " ' מרבים בו קצת שמחה ", ' הרי בל " ' ג בעומר לא היתה תשועה כלל ?, ' יתרה מזאת , ' מובא במדרש ( קהלת רבה , פר ' י " א , ובדומה לכך ביבמות , ס " ב : ) : ' " ' ורבי עקיבא אומר : ' שנים עשר אלפים ' תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בחיי בין פסח לעצרת ' ", ' דהיינו , ' ע " ' פ פשט מקורות התלמוד והמדרש , ' מותם של תלמידי ר " ' ע נפסק רק לאחר מות כולם עד חג השבועות , ' כולל יום ל " ' ג בעומר , ' א " ' כ מה הטעם לשמחה בל " ' ג בעומר ?, ' ועוד , ' אם סיבת מנהגי האבלות בימי ספירת העומר נקבעו לדורות עולם בגין מותם של תלמידי ר " ' ע " ' מפני שלא נהגו כבוד זה לזה " ' ( יבמות , סב :) , ' מכל שכן שהיה צריך להרבות בצער או להמשיך את מנהגי האבלות גם ביום ל " ' ג בעומר , ' אשר הוא יום פטירתו של רשב " ' י שאף הוא היה מתלמידי ר " ' ע , ' א " ' כ מדוע הרמ " ' א פסק כי דוקא ביום ל " ' ג בעומר " ' מרבים קצת שמחה "?, ' ועוד , ' מדוע הרמ " ' א לא פירט כיצד " ' מרבים קצת ' שמחה "?, ' ועוד , ' צמד המילים " ' מרבים " " ' וקצת ", ' הם תרתי דסתרי ?. '

נלענ " ' ד להשיב שכוונתו של הרמ " ' א היא שמנהג אשכנז ביום ל " ' ג בעומר אינו קשור להפסקה במותם של תלמדי ר " ' ע , ' אלא : ' " ' נוהגין היתר ' שהוא יום הילולא דרשב " ' י , ' ולכבודו נוהגין קצת שמחה ' " ' ( חיי אדם , הל ' פסח , כלל קל " א , י " א ) , ' לפיכך הרמ " ' א נקט בלשון " ' ומרבים בו קצת שמחה ", ' משום שהשמחה היא אינה שלמה עדין , ' כפי שפסק השו '" ' ע שאין להסתפר עד ל " ' ד בבקר ' , ' כי יום ל " ' ג לעומר הוא יום פטירתו הטבעית של רשב " ' י שאף הוא היה מתלמידי ר " ' ע . ' בנוסף לכך , ' מקורות מנהגי ל " ' ג בעומר נלמדים מדברי ר " ' ע בגמ ' ' ( יבמות , ס " ב : ) ' ובמדרש ( קהלת רבה , פר ' י " א ) : ' " ' ורבי עקיבא אומר : ' שנים עשר אלפים ' תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס ', ' וכולן מתו בחיי בין פסח לעצרת '" ' , ' דהיינו , ' ע " ' פ פשט מדרש זה תלמידי ר " ' ע לא פסקו מלמות עד חג השבועות , ' לפיכך אין סיבה לשמוח בל " ' ג בעומר שמחה גדולה , ' אלא " ' מרבים בו קצת שמחה ", ' דהיינו , ' מפסיקים בו את מנהגי האבלות הכוללים : ' המנעות מתספורת ומנשיאת אשה , ' ואין אומרים בו תחנון . ' נלענ " ' ד כי פסיקת השו " ' ע והרמ " ' א לגבי המשך הפסקת מנהגי האבלות בין ל " ' ג בעומר לעצרת , ' הסתמכו על הסיפא של פסיקת הטור : " ' נוהגין בכל המקומות שלא לישא אשה בין פסח לעצרת ' והטעם שלא להרבות בשמחה שבאותו זמן מתו תלמידי ר " ' ע ... ' ויש מסתפרים מל " ' ג בעומר ואילך שאומרים שאז פסקו מלמות ' " ' ( טור , או " ח , סי ' תצ " ג ) . ' כמו כן השו " ' ע והרמ " ' א התבססו על דברי רבנו מנחם המאירי (ה"א, ט – ה"א, ע"ה) : " ו קבלה ' בידי הגאונים שביום ל " ג בעומר פסקה המיתה (של תלמידי ר"ע) , ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו , וכן נוהגים מתוך כך שלא לישא אשה מפסח עד אותו זמן ' " (המאירי, יבמות, סב:) . ' כלומר , ' הביטוי " ' קצת שמחה " ' בדברי הרמ " ' א מכוונים להפסקת מנהגי האבלות בל " ' ג בעומר , ' ולא לשמחה " ' על האש " ' סביב מדורות ל " ' ג בעומר הנהוגה ע " ' י ע " ' ה . '

שמחת ל " ' ג בעומר ' : '

יום ל " ' ג בעומר נחשב ליום מפנה חשוב בתולדותיו של עם ישראל , ' לפיכך חז " ' ל קבעו להרבות בו קצת שמחה רוחנית לדורות , ' דהיינו , ' על כל אדם מישראל להיות שמח ביום ל " ' ג בעומר ע " ' פ מדרגתו הרוחנית , ' משום שהסיבות לשמחת יום ל " ' ג בעומר הן בעיקרן סיבות רוחניות . ' וכן מצאנו כי ישנן סיבות חמש סיבות רוחניות להנהגת מקצת השמחה הרוחנית ביום ל " ג בעומר , כפי שמפורט להלן :

סיבה אחת ' היא : על כך שר " ע החל ללמד ' תלמידים חדשים אשר הם המשיכו את תורתו , והם אף הגדילו את מעגל לומדי התורה בעם ישראל . כלומר , הילולת ל " ג בעומר עיקרה הוא יום זיכרון לתנא רבי עקיבא , אשר הוא ייסד את תורת הנסתר והרבה את התורה בקרב עם ישראל , באמצעות חמשת תלמידיו התנאים , אשר אחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי . לפיכך נאמר בדברי הראשונים ובשולחן ערוך (תצג, ב') כי הטעם לשמחה הוא על כך שביום ל " ג בעומר תלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות , דהיינו , משום שבל " ג בעומר רבי עקיבא החל ללמד תלמידים חדשים אשר עליהם המגפה כבר לא חלה (פרי חדש) . וכן כתב החיד " ' א ( בספרו מראית עין , ליקוטים סי ' ז ') ' שביום ל " ' ג בעומר התחיל ר " ' ע ללמד תורה לרשב " ' י וחבריו . '

סיבה שניה ' למקצת השמחה המונהגת ביום ל " ג בעומר היא : על כך שיש אומרים שביום ל " ג בעומר רבי עקיבא סמך ' את חמשת תלמידיו הצעירים אשר לא מתו במגפה , והם : רבי מאיר , רבי יהודה , רבי יוסי , רבי שמעון בר יוחאי , ורבי אלעזר בן שמוע , ומהם נמשכה מסורת התורה בעם ישראל (שער הכוונות) .

' סיבה שלשית ' למקצת השמחה המונהגת ביום ל " ג בעומר היא : בגין התגלות תורת הנסתר ע " י רבי עקיבא , אשר נאמר עליו שנכנס " בפרדס " (רש"י-עלה לרקיע על ידי שם) , דהיינו , נכנס לסודות העמוקים ביותר בתורת הנסתר ו " יצא בשלום " (חגיגה, יד:) , ואילו שאר החכמים אשר נכנסו עימו לא יצאו בשלום , משום שהם לא יכלו לעמוד ולקלוט את הסודות העמוקים שבפרדס . לפיכך תורת הנסתר החלה להתפשט מרבי עקיבא לתלמידיו : רבי מאיר , רבי יהודה , רבי יוסי , רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע .

' סיבה רביעית ' למקצת השמחה המונהגת ביום ל " ג בעומר היא : על כך שביום ל " ' ג בעומר חל מפנה והחלה של תקופה חדשה בהסטוריה של עם ישראל . ' וכן מובא בביאור הגר " ' א על השו " ' ע (תצג, ב') ' כי המקור לכעין השמחה בל " ' ג בעומר הוא כדברי הגמ ': " ' אמר רבן שמעון בן גמליאל : ' לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים ... ' ' אמר רבה בר בר חנה א " ' ר יוחנן : ' יום שכלו בו מתי מדבר " ' ( תענית , ל :) , ' דהיינו , ' שהשמחה ביום ט " ' ו באב היא : ' משום שביום זה פסקו מתי מדבר מלמות וקבעו בו שמחה , ' כי ביום ט " ' ו באב חל מפנה והחלה תקופה חדשה . ' לפיכך כשם שכאשר " ' פסקו מתי מדבר מלמות " ' נשלמה גם גזרת המיתה של מוציאי הדיבה מעם ישראל , ' וגם נדידת עם ישראל במדבר פסקה , ' והם אף עמדו להכנס לארץ ישראל , ' וגם הדיבור חזר להתיחד עם משה רע " ' ה , ' על כן יום ט " ' ו באב נקבע ליום של שמחה . ' בדומה לכך גם השמחה בל " ' ג בעומר היא לאחר שהסתיימה מיתת כל ( או רוב ) ' י " ' ב ( או כ " ד ) ' אלף תלמידי ר " ' ע (" והיה העולם שמם ", " שמם - שנשתכחה תורה " , רש "- יבמות , ס " ב :) , ' וכשהוסמכו תלמידים חדשים , ' ואף המידות של התלמידי חכמים התתקנו , ' אז חל יום המפנה והחלה תקופה חדשה ומשמחת החל מיום ל " ' ג בעומר . ' כאמור במדרש ( קהלת רבה , פר ' י " א , ובדומה לכך ביבמות , ס " ב : ) : ' " ' ורבי עקיבא אומר : ' שנים עשר אלפים ' תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בחיי בין פסח לעצרת ' , ' ובסוף העמידו לי שבעה , ' ואלו הן : ' רבי יהודה , ' ורבי נחמיה , ' ורבי מאיר , ' ורבי יוסי , ' ורבי שמעון בן יוחאי ' , ' ורבי אליעזר בנו של ריה " ' ג , ' ורבי יוחנן הסנדלר . ' אמר להם : ' הראשונים לא מתו אלא מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה , ' אתם לא תהיו כן !, ' מיד ' עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה " ' . ' כלומר , ' ע " ' י תלמידיו אלה של ר " ' ע נתקיים הפסוק : " ' כי לא תשכח תורה מפי זרעו " ' ( דברים , ל " א , כ " א ) . '

' סיבה חמשית ' למקצת השמחה המונהגת ביום ל " ג בעומר היא : על כך שביום ל " ' ג בעומר נפטר רשב " ' י ע " ' פ המסורת . ' רבי שמעון בר יוחאי היה תלמידו של רבי עקיבא , והוא עמד בראש ממשיכי דרכו של ר " ע , דהיינו , גם רבי שמעון בר יוחאי הרבה תלמידים העוסקים בתורת הנסתר . וכן מסופר על רשב " י שהיה מעודד את תלמידיו לחזור על דבריו , מפני שתורתו היא תמצית מתורת רבי עקיבא , כאומרו : " שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר " ע " (גיטין, סז.) . כלומר , מאחר ורשב " י היה תלמידו המובהק של ר " ע , ואף הוא למד מרבו להגשים את מסירות הנפש למען תורת ישראל , על כן יום הילולת רשב " י הוא גם יום היללותו של רבי עקיבא . ' לפיכך נכתב בהלכה : ' " ' נוהגין היתר ' שהוא יום הילולא דרשב " ' י , ' ולכבודו נוהגין קצת שמחה ' " ' ( חיי אדם , הל ' פסח , כלל קל " א , י " א ) , '

נמצאנו למדים כי לרגל המפנה החשוב שחל ביום ל " ' ג בעומר , ' חז " ' ל קבעו להרבות בו קצת שמחה לדורות , ' דהיינו , ' השמחה היא על כך שמיד לאחר שפסקו מלמות תלמידיו הראשונים של ר " ' ע , ' ר " ' ע התחיל ללמד תורה לרשב " ' י וחבריו , ' ולאחר שר " ' ע הסמיך את שבעת תלמידיו האחרונים , ' הם הרבו תורה בכל תפוצות ישראל , ' ואף איכות התורה שהם לימדו היתה תורה שקיימת לעד . ' בנוסף לכך , ' תלמידי ר " ' ע מסרו את נפשם בכדי ללמד תורה לאחרים , ' ועיניהם לא היתה צרה כראשונים . ' כלומר , ' עיקר השמחה בל " ' ג בעומר היא : ' על החזרת הנחלת התורה לכלל ישראל , ' בנוסף להפצת תורת הנסתר לרבים מעם ישראל . '

הילולה ביום פטירת הרשב " ' י ' :

על פי הקבלה השמחה ביום פטירתו של רשב " ' י היא : ' על שום תרומתו המיוחדת להפצת תורת הנסתר , ' לפיכך ביום ל " ' ג בעומר שהוא יום פטירת רשב " ' י ע " ' פ המסורת , " ' לכבודו נוהגין קצת שמחה ' " ' ( חיי אדם , הל ' פסח , כלל קל " א , י " א ) . ' יתרה מזאת , ' מובא בספר " ' בני יששכר " ' ( מאמרי חודש אייר , מאמר ג ') ' שיום ל " ' ג בעומר הוא גם יום לידתו של רשב " ' י , ' משום שהקב " ' ה משלים את שנותיהם של צדיקים . ' בנוסף לכך , ' ביום זה רשב " ' י הוסמך ע " ' י ר " ' ע ללמד תורה , ' וביום זה הרשב " ' י גילה את סודות התורה , ' ואור ספר הזוהר הקדוש האיר וזרח בכל העולם כולו . ' כלומר , ' ר " ' ע פתח את הצוהר לקבלת תורת הנסתר ומסרה לתלמידיו , ' ורשב " ' י פרץ את השערים לקבלת תורת הנסתר לחבורה גדולה של יחידי סגולה , ' אשר הם הנחילוה לרבים מעם ישראל בדורות הבאים . '

ספר הזוהר נתפרסם ( לפני כשבע מאות שנה ) ' ע " ' י המקובל הספרדי רבי משה בן שם - ' טוב די - ' ליאון ( הרמד " ל ) , ' ובתקופת האר " ' י ז " ' ל ( לפני כארבע מאות ועשרים שנה ) ' תורת הנסתר התפרסמה והופצה ביתר שאת לרבים מעם ישראל . ' בספר הזוהר המיוחס לרשב " י מובטח : שבזמן הגאולה ידעו כלל ישראל את תורת הנסתר , והם יגאלו ברחמים בזכות ספר הזוהר , כדכתיב : " בזמנא דיפקון ישראל מן גלותא , ' זמינין כלהו דרגין עלאין למשרי עליה כדקא יאות , ' וכדין ינדעון בני עלמא חכמתא עלאה יקירא , ' מה דלא הוו ידעין מקדמת דנא , ' דכתיב ( ישעיה , י " א ) : ' ' ונחה עליו רוח ה ' ' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה '" ' ( זהר , בראשית , קג :) , ' וכתיב : " ' עתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר , ' יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון ( דברים , ל " ב ) : ' ' ה ' ' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר " ' ( זהר , רעיא מהימנא , קכד :) . ' כלומר , הנחלת תורת הקבלה לרבים מעם ישראל , היא עוד סימן לקץ הגלות ולהתקרבות זמן הגאולה .

לפיכך בקרב עם ישראל יש הנוהגים לעלות בל " ג בעומר למירון , ולהשתטח על קברותיהם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו , ויש העורכים שם שמחה גדולה , ויש המדליקים שם מדורה ורוקדים ומזמרים . בין הנוהגים כך ישנם גם צדיקים , ואף תלמידי חכמים וגם פשוטי העם , למרות שחלק מגדולי ישראל פקפקו על מנהג זה , כגון : בעל שו " ת חתם סופר תמה : היאך אפשר לקבוע מועד לשמחה ביום שלא נעשה בו נס , וביום אשר לא נקבע על ידי חז " ל כמועד ?, למרות שכידוע : אין נוהגים לומר בו תחנון ואין מתענים בו , אבל לא מצאנו מקור לכך שעושים אותו יום טוב (חת"ס, יו"ד, רל"ג) . ואם הוא לכבוד יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי , הרי בדרך כלל ביום פטירת צדיק ראוי להתענות !, ואיך עושים שמחה והילולה ביום מותו של רבי שמעון בר יוחאי ?. התשובה האפשרית לשאלות אלה היא : כי המוות נתפס באופן שונה בשני העולמות : בעולם הזה המוות נתפס כדבר העצוב ביותר , משום שכאשר צדיק נפטר הוא מותיר הוא אחריו חלל גדול , לפיכך עם ישראל מתאבלים על אובדנו הפיסי והרוחני של הצדיק , כפי שאף תלמידי רשב " ' י הגיבו ביום מותו של רשב " י : " ' שארו חברייא בבכיה " ' ( זוהר - אדרא זוטא , רצו :) , ' דהיינו , ' תלמידי רשב " ' י בכו , ' והם לא שמחו כלל על מותו של רשב " ' י . ' אולם בעולמות העליונים מותו של הצדיק הוא לטובה , משום שלאחר הסתלקותו של הצדיק מכבלי העולם הזה , הוא זוכה לקלוט את מלוא אורה של התורה , ויש באפשרותו להגן על כלל ישראל לנצח , משום ש " ' מיתתן של צדיקים מכפרת " ' ( מועד קטן , כח .) לעם ישראל גם לשעה וגם לדורות , ' כי בעיני ה ' ' יתברך : " ' גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן " ' ( חולין , ז :) . אך לגבי רשב " י נאמר בגמ ': " ' א " ' ר ירמיה משום רשב " ' י : ' יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה , ' ואלמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו " ' ( סוכה , מה :) . ' לפיכך נראה כי נוהגים הילולא גדולה ביום פטירת רשב " ' י באופן מיוחד , ' משום שרשב " ' י הוא בבחינת היוצא מן הכלל , ' כי אם בחייו הוא היה יכול " ' לפטור את כל העולם כולו מן הדין ", ' קל וחומר שלאחר מות רשב " ' י ובנו הם יכולים לפטור את כל העולם מן הדין " ' מיום שנברא העולם ועד עכשיו ". ' מטעם זה חלק מעם ישראל שמחים ביום פטירת רשב " ' י , ' משום שביום פטירתו גברה השפעתו של רשב " ' י למען טובתם של עם ישראל . '

וכן מצאנו שהמקור להרבות בשמחה ביום פטירתו של רשב " ' י הוא בדברי הזוהר , ' אשר הם מתארים כי ביום מות הרשב " ' י : ' " ' שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא ' דרבי שמעון ( ישעיה , נ " ז , ב ') ' ' יבא שלום ינוחו על משכבותם " ' ( זוהר - אדרא זוטא , רצו :) . ' כלומר , הזוהר מכנה את יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי כיום ' הילולא ', אשר הוא כיום שמחת הנישואין . הטעם לכך הוא : משום שהיתדבקות הנשמה בשכינה בעולם הזה היא בבחינת אירוסין , והיתדבקות הנשמה בשכינה בעולם הבא היא בבחינת נישואין .

ייחודו של רשב " ' י ' :

רשב " י התייחד בגדולתו לעומת יתר גדולי ישראל , משום שרשב " י מסמל בדמותו את השילוב של משה ואהרן גם יחד . כלומר , רשב " ' י זכה לידיעות התורה בדרגה הגבוהה ביותר כמעלת משה רבינו , ' והוא אף מסר לעם ישראל את תורת הנסתר , ' כפי שמשה רע " ' ה מסר את התורה הנגלית לעם ישראל . ' בספרי המקובלים מובא ששורש נשמתו של רשב " ' י הוא משורש נשמתו של משה רבינו ( עיין ספר מגלה עמוקות , פר ' ואתחנן ) , ' וכן כתב החיד " ' א בשם הגדולים ( מערכת גדולים , אות י ', ערך רבינו האריז " ל ) , ' כי האר " ' י ז " ' ל אמר שגדולתו של רשב " ' י מרומזת בפסוק " ' עלית למרום שבית שבי ' " ' ( תהילים , ס " ח ) , ' דהיינו , ' מילת " ' שבי " ' היא ראשי תיבות " ' שמעון בר יוחאי ". ' רמז זה מראה גם את סוד גדלותו של רשב " ' י ואף התדמותו למשה רע " ' ה , ' משום שפסוק זה נדרש בגמ ' ' על קבלת התורה במרומים ע " ' י משה רע " ' ה ( שבת , פט .) . ' כלומר , ' רשב " ' י הוריד לעם ישראל את הסודות פנימיים של פשט התורה , ' ובכך הוא זכה להיות כעזר למשה רע " ' ה במתן תורה לעם ישראל . '

וכן מצאנו כי כמשה רע " ' ה גם רשב " ' י בטל גזרות מעל עם ישראל , ' כמובא בגמ ' ' ( מעילה , יז .) : " ' שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת , ' ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את נדות ... ' אמרו : ' מי ילך ויבטל הגזרות ?, ' ילך רבי שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ( רש " י - שנעשו לו נסים במערה ) ... ' יצא לקראתו בן תמליון ( רש " י - שד , אמר לו ) : ' רצונכם אבוא עמכם ?, ' בכה רבי שמעון ואמר : ' מה שפחה ( רש " י - הגר ) ' של בית אבא נזדמן לה מלאך שלש פעמים ואני לא פעם אחת ?!, ' יבא הנס מכל מקום !. ' קדים הוא על בברתיה דקיסר ( הקדים השד בן תמליון ונכנס בבת הקיסר ) ' ונשתגעה , ' והיתה צועקת ואומרת : ' הביאו לי את רבי שמעון בן יוחאי בכל שעה , ' כי מטא התם ( כשהגיע רשב " י לארמון הקיסר ) ' אמר : ' בן תמליון צא !, ' בן תמליון צא !, ' וכיון דקרו ליה נפק אזל ( השד יצא מבת הקיסר והיא התרפאה ) , ' אמר להון : ' שאילו כל מה דאית לכון למישאל , ' ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו , ' אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה " ' ( אמר להם הקיסר : בתמורה לריפוי בתי בקשו ממני כל מה שתרצו ואתן לכם , הכניסם לבית גנזיו לקחת מה שיחפצו , מצאו את אגרת הגזרה על עם ישראל וקרעוה ) . ' ' וכן מצאנו כי ייחודו של רשב " ' י בא לידי ביטוי גם במאמר הגמ ': " ' ואמר חזקיה א " ' ר ירמיה משום רשב " ' י : ' ראיתי בני עלייה והם מועטין : ' אם אלף הן אני ובני מהן , ' אם מאה הם אני ובני מהן , ' אם שנים הן אני ובני הן " ' ( סוכה , מה :) , ' דהיינו , ' גדולה זו אשר רשב " ' י השתבח בה , ' היא כגדולתו של משה רע " ' ה , ' משום שגדולת " ' בני עליה " ' פירושה הוא : " ' כת המקבלין פני שכינה " ' ( רש " י , שם ) . ' לפיכך מפאת הדמיון בין משה רע " ' ה לרשב " ' י , ' יש נוהגים לעלות לקברו של רשב " ' י במירון , ' גם ביום ז ' ' אדר שהוא יום פטירת משה רבנו ע " ' ה . '

רשב " ' י זכה גם להכנס לפני ולפנים של התורה ואף להפיץ את תורת הסוד לכלל עם ישראל , ' ובכך רשב " ' י האיר את התורה באספקלריה המאירה של סודות הקודש , ' בדומה לאהרן הכהן אשר בשל קדושתו היתרה הוא זכה להכנס לפני ולפנים אל קודש הקודשים , ' בכדי לכפר על כלל ישראל מתוכו . ' הדמיון בין אהרן לבין רשב " ' י נרמז גם בעובדה שביום פטירת רשב " ' י ( ח " י באייר ) ' תורת הסוד התפשטה בקרב עם ישראל , ' וביום זה חלה גם ספירת ל " ' ג לעומר אשר היא במידת " ' הוד שבהוד ". ' ' ההוד הוא היופי הפנימי שאינו ניכר , ' דהיינו , " ' יש הבדל בין הוד ובין הדר , ' שההוד הוא פנימי מהדר " ' ( מלבי " ם , תהלים , ק " ד , א ') , ' ומכאן שמידת ההוד שבהוד מרמזת גם על כניסת הרשב " ' י לפני ולפנים כאהרן הכהן , ' לפיכך אמר רבי אבא ביום פטירתו של הרשב " ' י : " ' חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים ' דאסתלק מן עלמא " ' ( זהר , אדרא זוטא , רצו :) . ' וכן מצאנו שתלמידי ר " ' ע מתו במגפה " ' מפני שלא נהגו כבוד זה לזה " ' ( יבמות , סב :) ' או " ' מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה " ' ( מד " ר , קהלת , פר ' יא ) , ' ונאמר : " ' כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה " ' ( שבת , קיד .) , ' אך רשב " ' י שאף הוא היה מתלמידיו של ר " ' ע לא נפגע במגפה , ' משום שלבו היה שלם באהבת ישראל כאהרן הכהן . '

לגדולה מיוחדת זכו רשב " ' י ובנו על שום עומדם בנסיון צער המערה , ' אשר הוא כצער הגהינם לצדיקים , ' לפיכך " ' יצתה בת קול ואמרה : ' לא מפני שזה גדול מזה , ' אלא זה היה בצער מערה וזה לא היה בצער מערה " ' ( בבא מציעא , פ " ה .) , ' דהיינו , ' צער המערה מייחד את רשב " ' י ובנו מיתר הצדיקים . ' ייחודיותו של רשב " י , ואומץ לבו כנגד האמפריה הרומית וצער המערה , מתוארים בתלמוד : '

" ' פתח ר ' ' יהודה ואמר : ' כמה נאים מעשיהן של אומה זו : ' תקנו שווקים , ' תקנו גשרים , ' תקנו מרחצאות . ' ר ' ' יוסי שתק , ' נענה רשב " ' י ואמר : ' כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן , ' תקנו שווקין להושיב בהן זונות , ' מרחצאות לעדן בהן עצמן , ' גשרים ליטול מהן מכס . ' הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות , ' אמרו : ' יהודה שעילה יתעלה , ' יוסי ששתק יגלה לציפורי , ' שמעון שגינה יהרג ' " ' ( שבת , לג :) . לפיכך רבי שמעון בן יוחאי ובנו הלכו והטמינו את עצמם בבית המדרש , מחמת גזרת המלכות הרומאית , ובכל יום היתה אשתו של רשב " י מביאה להם לחם וכלי עם מים ליטול את ידיהם והם אכלו . וכשהיתה גזירת המלכות הולכת ומתגברת , אמר רשב " י לבנו : נשים דעתן קלה עליהן , שמא המלכות תצער את אמך והיא תגלה אותנו . הלכו והחביאו את עצמם במערה , ונעשה להם נס שנברא להם אילן חרוב לאכול פרותיו ומעין מים לשתות . במערה הם היו מפשיטים את בגדיהם מעליהם ויושבים עד צווארם בחול , בכדי לכסות את ערותם (את הבגדים הפשיטו כדי שלו יתבלו) , וכל היום הם היו יושבים בתוך החול ולומדים תורה . בשעת התפילה הם לבשו את בגדיהם וכיסו את בשרם והתפללו , ולאחר התפילה הם הסירו את הבגדים מעליהם , בכדי שהבגדים לא יבלו עליהם במערה , וכך הם נהגו שתים עשרה שנים , ' בתוך המערה ' . בא אליהו ועמד על פתח המערה והודיע לרשב " י כי הקיסר מת , והגזרה שלא ילמדו תורה התבטלה . רשב " י ובנו יצאו מן המערה וראו אנשים חורשים וזורעים , אמרו : מניחים חיי העולם הבא ועוסקים בחיי שעה !?, כל מקום שהם נתנו עיניהם בו הוא נשרף מיד . יצאה בת קול ואמרה להם : להחריב עולמי יצאתם ?, חיזרו למערתכם !. חזרו וישבו במערה עוד שנה אחת ' , אמרו : משפט הרשעים בגהינם ' שנים עשר חודש . יצאה בת קול ואמרה : צאו ממערתכם . יצאו רשב " י ובנו מן המערה , ובכל מקום שהיה רבי אלעזר מכה ומעניש , רשב " י היה מרפא . אמר לו : בני , די לעולם שאנחנו עוסקים בתורה אני ואתה . לעת ערב בערב שבת , ראו זקן אחד רץ בין השמשות כשהוא אוחז בידו שני חבילות של הדס בכדי להריח בשבת , אמרו לו : אלו למה לך ?, אמר להם : אלו לכבוד שבת . אמרו לו : וכי לא די לך באחד מהם ?, אמר להם : אלו השנים הם אחד כנגד זכור והשני כנגד שמור . אמר רשב " י לבנו : ראה כמה חביבים המצוות על ישראל , ונחה דעתם . רבי פנחס בן יאיר חותנו של רשב " י שמע על צאת רשב " י מן המערה , והוא יצא לקראתו לקבל את פניו , רפב " י הכניס את רשב " י לבית המרחץ , והוא היה מתקן ומחליק את בשרו . ראה רפב " י שיש בקעים וסדקים בגופו של רשב " י מחמת שהוא היה טמון בחול בתוך המערה , רפב " י החל לבכות ודמעות עיניו נשרו על הבקעים והכאיבו לרשב " י , משום שהדמעות הן מלוחות , והן מכאיבות את המכה בתחילתם . אמר לו רפב " י : אוי לי שראיתיך בכך !. אמר לו רשב " י : אשריך שראית בכך , שאם לא היית רואה אותי בכך לא מצאת בי כך . כי בתחילה כשהיה רשב " י שואל שאלה היה הרפב " י מתרץ ארבעה ועשרים תירוצים , ולאחר שיצא רשב " י מהמערה היה רפב " י שואל שאלה ורשב " י היה מתרץ ארבעה ועשרים תירוצים (תרגום חופשי-שבת לג:) .

נמצאנו למדים כי רשב " י נתן לעם ישראל דוגמא אישית , באמצעות עמידתו האיתנה בנסיון " צער המערה ", אשר הוא מסמל לדורות עולם כי לימוד התורה וקיומה , הם הגורמים הבלעדיים לנצחיותם של עם ישראל ולגאולתם העתידית , דהיינו , רשב " י משמש דוגמא לכך שקשיי המציאות החולפת אינם צריכים להשפיע כהוא זה על קיום התורה ומצוותיה . וכן ראינו במוחש כי מעצמות עולות ומעצמות נעלמות , אך עם ישראל קיים לנצח בזכות התפילות וקיום התורה ומצוותיה . '

מדורות ל " ' ג בעומר : '

ההתגלות העליונה של ה ' ' יתברך בעולם היא באש , ' משום שהאש היא המקום שהאדם אינו יכול להכנס לתוכו . ' וכן מצאנו שהתגלותו של ה ' ' יתברך באש משמשת גם לטובתו של האדם ואף לרעתו של האדם , ' כפי שנאמר : " ' וירא מלאך ה ' ' אליו בלבת אש מתוך הסנה " ' ( שמות , ג ', ב ') , ' והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה ' ' באש " ' ( שמות , י " ט , י " ח ) , " ' ותצא אש מלפני ה '... ' וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם " ' ( ויקרא , ט ', כ " ד ) , ונאמר : " ותצא אש מלפני ה ' ותאכל אותם וימותו לפני ה '" (ויקרא, י', ב') . ' לפיכך האש היא גם הסמל להתלהבות וללהט המשמשים לצורך עבודת הקודש , ' שנאמר : " ' חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש " ' ( תהלים , ל " ט , ד ') , ' דהיינו , ' כשם שהאש משמשת את אדם לטובתו , ' כגון : ' לבישול , ' לחימום , ' להתכת מתכות ליצור , ' וכו ', ' כך גם ההתלהבות והלהט בעבודת הקודש מתקבלים ברצון לפני ה ' יתברך , ' והם גורמים לאדם לטובה הן בעליה במדרגות הקדושה , ' והן בקבלת שכר כפול גם על ביצוע המצוה וגם על ההתלהבות בעת ביצועה . ' אולם יש באש גם צד שלילי , ' כגון : ' שריפה , ' דליקה , ' וכו ', ' אשר הם עלולים להוריד את כל עמלו ורכושו של האדם לטמיון . ' כלומר , ' כאשר האש היא " ' אש קודש " ' הנשלטת ומבוקרת ע " ' י האדם , ' והוא מנתבה למטרה הנכונה , ' במקרה שכזה האש היא חיובית וגורמת להתעלות . ' אך אם האדם עושה באש שימוש לא מבוקר ולא נשלט , ' הרי שהאש היא " ' אש זרה " ' העלולה לגרום לאדם אסון , ' כפי שמצאנו אצל בני אהרן הצדיקים . ' לפיכך גם בעת קיום המצוות יש לעשות אבחנה בין קיום המצוות בשמחה והתלהבות דקדושה , ' לבין קיום המצוות ע " ' פ ראות עיניו של המקיימן , ' דהיינו , ' יש להבחין בין אש הקודש לאש הזרה . '

וכן מצאנו כי בתקופה האחרונה פשט בעם ישראל מנהג להדליק מדורות ענק בל " ג בעומר , למרות שלמנהג זה אין מקור הלכתי מובהק , והוא נראה בבחינת " אש זרה ". אולם נלענ " ד כי שורש המנהג להדלקת מדורות ל " ג בעומר הוא מניצוצות " אש הקודש ", משום שניתן לתלות את המנהג להדליק מדורות בל " ג בעומר בחמשה מקורות , המבוארים להלן :

מקור ראשון ' הוא : משום שע " פ הקבלה יום פטירתו הטבעית של הרשב " י הוא ל " ג בעומר , וזאת למרות שמלכות רומי הרשעה גזרה עליו מיתה מוקדמת , כמובא בגמ '': " ' שמעון שגינה יהרג ' " ' ( שבת , לג :) , אך ה ' יתברך הציל את רשב " י באמצעות נסי המערה , עד שביום פטירתו הטבעית רשב " י הגיע לשיא השלמות בעבודת ה '. לפיכך יום פטירתו הטבעית של הרשב " י נקבע ליום שמחה , אשר היא מסמלת את נצחון הרוח את כוחות הרשע , על כן הדלקת המדורות נועדה להמחיש את נצחון האור על החושך , דהיינו , כסיבת חגיגת חג החנוכה . כלומר , המשך חייו של רשב " י במערה , מסמל את עמידתה האיתנה של היהדות גם בעת גזרות השמד לאורך כל הדורות , ויציאתו של רשב " י לחרות עולם והעלמותה של מלכות הרשעה , מלבה את תקוות לב עם ישראל באש האמונה והבטחון בה ', ובהבטחות הגאולה העתידית , כפי שנאמר : " כי יום נקם לה ' שנת שלומים לריב ציון . ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה . לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה " ( ' ישעיה , ' ל " ' ד , ' ח '- ' י ') ' . וכן מצאנו שרשב " ' י התפלל למען העלמות התרבות והשלטון הרומי , ' משום שהם מעכבי המשיח , ' וכן מובא במדרש : " ' תני רשב " ' י : ' אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל , ' צפה לרגליו של משיח " ' ( מד " ר , שיה " ש , פרשה ח ) . '

' מקור שני ' הוא : הדלקת מדורה כזכר לכך שביום פטירת רשב " ' י בל " ' ג בעומר , ' ירדה אש מן השמים לקבל את נשמתו , ' כמובא בזוה " ' ק : " ' כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא , ' ולא הוה מאן דמטי לגביה דלא יכילו , ' דנהורא ואשא הוה בסוחרניה ... ' ואשא הוה להיט קמיה . ' שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון ( ישעיה , נ " ז ) ' ' יבא שלום ינוחו על משכבותם " ' ( זוהר - אדרא זוטא , רצו :) . ' כמו כן בזוה " ק נאמר כי ביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי , הוא גילה לתלמידיו סודות טמירים ונעלמים , ובעת גלותו את סודות התורה , אור גדול זרח והשמש לא שקעה עד אשר רשב " י גילה לתלמידיו את כל שניתן לו רשות לגלות . לפיכך עם ישראל מודים לה ' יתברך על כך שהוא הציל את רשב " י ממות בידי הרומאים , ובזכות זאת עם ישראל זכו לגילוי סודות התורה הקדושה , אשר היא מאירה את דרכם של עם ישראל בכל דור ודור , שנאמר : " כי נר מצוה ותורה אור " (משלי, ו', כ"ג) . וכן מצאנו שבחוץ לארץ הילדים נהגו לצאת בל " ג בעומר עם קשתות בידיהם , מן הטעם שרבי שמעון בר יוחאי הגן על דורו , וכל ימיו לא נראתה הקשת בשמים (כתובות עז:) .

מקור שלישי ' הוא : הדלקת מדורות לעילוי נשמתו של רשב " י זיע " א , הוא כמנהג להדלקת נר עילוי נשמות בבית האבל , כמובא בגמ '' שרבינו הקדוש ציוה בשעת פטירתו : " נר יהא דלוק במקומו " ( כתובות , קג .) , ' ופירש הרש " י : " דלוק במקומו אצל השולחן כמו בחיי , דכל ע " ש היה בא לביתו משנפטר ", דהיינו , משום שהצדיקים אף בחייהם נקראים חיים . וכן כתב רבינו בחיי ( שמות , כ " ה , ל " א ) : " ' וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות , ' והיא מתהלכת בעדוני ההוד ' והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה , ' מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל , ' ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה , ' אע " ' פ שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט , ' ועל כן המשילה שלמה ע " ' ה לנר , ' הוא שאמר ( משלי , כ ', כ " ז ) : ' ' נר ה ' ' נשמת אדם ". '

' מקור רביעי ' הוא : העלאת נר זכרון לעלוי נשמת רשב " י , אשר הוא נמשל לנר המערבי שבמנורת המקדש , כמאמר הזוה " ק (רעיא מהימנא, רנו.) : " אנת בוצינא קדישא וחברייא דילך דאינון שית לקבל אינון ז ', ' ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע ' דכל שית נרות נהרין מנך , ' בכל חד אתמר ביה : ' ' נר ' ה ' נשמת אדם " (משלי, כ', כ"ז) . וכן כתב הגר " א : " ' עבירה מכבה תורה , ' לכן הצדיקים שעוסקין בתורה תמיד יתוסף אורם , ' ואף שלפעמים עשו עבירה אין עבירה מכבה תורה . ' ולכן אור שהוא התורה של צדיקים ישמח ' , ' ' ונר רשעים ידעך " ' ( משלי , י " ג , ט ') , ' וכן נאמר : " אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה " (תהלים, צ"ז, י"א) . לפיכך המקובלים נהגו להדליק נרות לעילוי נשמת רשב " י סביב קברו ביום בל " ג בעומר , והמרוחקים נהגו להדליק נרות בבתי הכנסת לעילוי נשמתו .

' מקור חמישי ' הוא : הדלקת מדורה כזכר לחידוש של הפצתו של האור הגנוז בתורת הנסתר , אשר הפצתו לרבים החלה ע " י הרשב " י , דהיינו , כשם שעם ישראל היו משיאין משואות לאחר שהם קידשו את החודש , ובכך הם בישרו לכלל ישראל על תחילתו של החודש החדש , כמובא במשנה : " ' בראשונה היו משיאין משואות , ' משקלקלו הכותים התקינו שיהו שלוחין יוצאין " ' ( ר " ה , פ " ב , משנה ב ') , כך גם משיאין משואות בל " ג בעומר , ע " מ לבשר על כך שאור תורת הנסתר גדל והולך החל מיום פטירת הרשב " י ועד היום , בבחינת הנאמר במעמד סיני שעם ישראל שמעו : " קול אלהים מדבר מתוך האש " (דברים, ד', ל"ג) . ' וכן מובא בזוהר : " ' וירא אלהים את האור כי טוב ' ' ודא הוא אור הגנוז דביה עביד קודשא בריך הוא טב בעלמא , ' ולא מנע ליה בכל יומא , ' בגין דביה מתקיים עלמא וקאים עליה " ' ( זוהר , ויקרא , פח .) . '

על כן נלענ " ד כי המנהג העממי להדליק מדורות ענק לזכר נשמתו הגדולה של הרשב " י , נשאב מתוך מקורות תורת הנסתר , כפי שנאמר : " ' והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד " ' ( דניאל , י " ב , ג ') , דהיינו , בבחינת " הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן " (פסחים, סו:) . כלומר , רשב " י בעל סודות הזוהר , זכה לכך שגם יהודים אשר אינם עומדים על עמקי סודות תורתו , יציינו את יום הסתלקותו מן העוה " ז באופני שמחה מגוונים . לפיכך יום ל " ג בעומר אשר היה במקורו הראשוני : יום שמחה על כך שמיתתם של תלמידי רבי עקיבא פסקה , ברבות הימים יום ל " ג בעומר הפך היות ליום חג קבלת תורת הנסתר , באמצעות ההילולא המגוונת לזכרו של רשב " י . ' לפיכך ניתן לומר כי בעומק שורשה של החגיגה העממית נטועה ההכרה : כי יש בתורה סודות עמוקים שהם מעבר להשגת האדם הפשוט , כדוגמת תורת הנסתר אשר היא אינה ניתנת להשגה ע " י כל אדם , לפיכך מתוך אהבת ישראל שבלבו רשב " י שיבח גם את האדם הפשוט באומרו : " גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה " (נדרים, מט:) , וכן " ' אמר ליה ( רשב " י ) ' לבריה : ' חזי כמה חביבין מצות על ישראל " (שבת, לג:) , וכן אמר " ' רבי שמעון בן יוחי : ' אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים , ' שנאמר ( ישעיה , ל " ג , ו ') : ' יראת ה ' ' היא אוצרו " ' ( ברכות , לג :) . ' כלומר , גם הרשב " ' י מלמד כי אהבת ישראל צריכה להעשות בדרך של " ' ואהבת לרעך כמוך '... ' זהו כלל גדול בתורה " ' ( ירושלמי , סנהדרין , ל :, פ " ט , ד ) , ' דהיינו , בבחינת " כל ישראל חברים " (ירושלמי, חגיגה, פ"ג, עט, ה"ו) , ולא כפי שהחסידים השוטים מבני " אשכנז " (בראשית, י', ג') נוהגים לומר : ואהבת לרעך רק כשהוא חסיד כמוך . על כן הצדיקים שבחבורה שמחים על גילויי הרשב " י בתורת הנסתר , ופשוטי העם מתפללים לאל שזכות הרשב " י תגן עליהם , מטעם זה גם פשוטי העם יכולים לחגוג ביום פטירת הרשב " י את חג תורת הנסתר מתוך ענווה והתעלות , לפיכך נאמר על הרשב " י : " זכאה חולקיה לעילא ותתא כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה , ' עליה אתמר : ' ( דניאל , י " ג ) ' ' ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין " ' ( זוהר - אדרא זוטא , רצו :) . ' '

' לסיכום : '

נמצאנו למדים מן האמור לעיל , כי יום ל " ' ג בעומר מציין את יום המפנה ותחילתה של תקופה חדשה בחייו של עם ישראל , ' לפיכך עם ישראל מרבים בו קצת שמחה לשם שמים , ' מכמה סיבות : ' הפסקת מותם של תלמידי ר " ' ע , ' חידוש הרבצת התורה ברבים ע " י תלמידיו של רבי עקיבא האחרונים , ויום הולדתו והסתלקותו של הרשב " י מפיץ תורת הנסתר לרבים ע " פ הקבלה . החוט המקשר בין הסיבות לשמחה ביום ל " ג בעומר הוא : קביעת יום חג לקבלת תורת הנסתר ליודעי הח " ן , ' אשר הוא מציין את " ' יום מתן פנימיות התורה ". ' לפיכך עיקר שמחת יום ל " ' ג בעומר היא הפנמת המסר של ר " ' ע , ' שעיקרו הוא : ' אהבת ישראל בדרך של " ' ואהבת לרעך כמוך '... ' זהו כלל גדול בתורה " ' ( ירושלמי , סנהדרין , ל :, פ " ט , ד ) , ' והדגשת הצורך במסירות הנפש של צדיקי הדור למען הנחלת לימוד התורה לכלל עם ישראל כר " ' ע ותלמידו הרשב " ' י , ' כאשר גם התנהגותם האישית של ר " ' ע ורשב " ' י מסמלת לכלל עם ישראל לדורותיו , ' כי יש להתגבר על קשיי המציאות החולפת למען קיום התורה ומצוותיה , וזאת מתוך הכרה פנימית ובטחון בה ', ועל סמך הנסיון של אלפי שנות קיומו של עם ישראל בארצו ובגלות , אשר הם מוכיחים שלימוד התורה וקיומה הם הגורמים הבלעדיים לנצחיותו של עם ישראל ולגאולתו העתידית . ' לפיכך אימוץ דרכם של ר " ' ע ותלמידו רשב " ' י גורמת להבנת עומקה של התורה ורזיה , ' ומשמחת את לבם של עם ישראל על אף הגלות המתמשכת , ' כמאמר דוד המלך ע " ' ה : " ' פקודי ה ' ' ישרים משמחי לב מצות ה ' ' ברה מאירת עינים " ' ( תהלים , י " ט , ט ') . '

יה " ר שבזכותם של ר " ע ורשב " י ה ' יתברך יזכה את כלל ישראל לאורה של התורה ולגאולה השלמה , ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם ה ' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם . ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה ' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם ה ' כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד " ( ' ירמיה , ' ל " ' א , ' ל " ' ב - ' ל " ' ג ) ' .

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)

תת-נושאים

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_8