ביאור:ירושלמי פאה פרק א הלכה א - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אף את היה רחום וחנון
[עריכה]- אבא שאול אומר: אדמה לו - מה הוא רחום וחנון, אף את תהא רחום וחנון.
רבי ישבב - מעשה ברחום וחנון
[עריכה]- מעשה ברבי ישבב שעמד והחליק את כל נכסיו לעניים.
- שלח לו רבן גמליאל: והלא אמרו חומש חמישית מנכסיו למצות.
- ורבן גמליאל - לא קודם לאושא היה?
- רבי יוסי ברבי בון בשם רבי לוי:
- כך היתה הלכה בידם - ושכחוה.
- ועמדו השנים, והסכימו על דעת הראשונים.
- ללמדך: שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו - הוא מתקיים, כמה שנאמר למשה מסיני.
- ואתייא כיי דאמר רבי מנא: (על הפסוק בפרשת האזינו כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים...)
- כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם - ואם הוא רֵק? מכם הוא! למה? שאין אתם יגיעין בתורה. \
- כִּי הוּא חַיֵּיכֶם - אימתי הוא חייכם? כשאתם יגיעין בו.
- רבי תנחומא בשם רב הונא (פרשת ויקהל): וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
- משה - אין כתיב כאן.
- אלא אשר צוה ה' את משה - אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני.
- רבי יוחנן בשם רבי בניי: ביאור:יהושע י"א כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ: לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה...
- משה - אין כתיב כאן.
- אלא מכל אשר צוה ה' את משה - אפילו דברים שלא שמע מפי משה - הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני.
|
וְעַתָּה אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת הַכֹּהֲנִים. אִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם לֹא תָשִׂימוּ עַל לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי... וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי - אָמַר ה' צְבָאוֹת. בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ: הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא - וַיִּירָאֵנִי, וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. כִּי שהרי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ שליח ה צְבָאוֹת הוּא! וְאַתֶּם - סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ! הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה! שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי! - אָמַר ה' צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם - כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה. (מלאכי - עליכם הכהנים ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.בְּדַעְתּוֹ - תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל. בְּנִי! אַל יָלֻזוּ יזוזו (המחשבות הללו) מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה... וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ יתנו לך לנשום, וְחֵן אבני חן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ על צווארך. אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף תתקל במכשולים. אִם תִּשְׁכַּב - לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ? - וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. אַל תִּירָא גם לא תפחד מִפַּחַד פִּתְאֹם מבהלה פתאומית, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים וגם לא תפגע בך המפלה של הרשעים כִּי תָבֹא כשתגיע. כִּי ה' יִהְיֶה ...אתך בְכִסְלֶךָ בזמן שאתה מבולבל ונופל, וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד (משלי שלמה הראשונים) |
- ר' יוחנן בשם ר' בניי:
- ר' חונה בשם רבי: (מלאכי)
- תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ - דברים ששמע מפי רבו,
- וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו - אפילו דברים שלא שמע מפי רבו!
- ורבנן אמרי: (משלי)
- כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד - אפילו דברים שאתה כסיל בהן? - ושמר רגליך מלכד!
- רבי דוסא אמר: מן ההורייה משגיאת ההוראה השגויה בבית הדין
- ורבנין אמרי: מן העבירה.
- רבי לוי אמר: מן המזיקין.
- ר' חונה בשם רבי: (מלאכי)
- אמר רבי אבא אם נתת מכיסך צדקה - הקב"ה משמרך מן הפיסין ומן הזימרת, ומן הגלגלות ומן הארנוניות.
- מונבז המלך עמד ובזבז כל נכסיו לעניים.
- שלחו לו קרוביו ואמרו לו: אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן, ואתה - ביזבזתה את שלך ואת של אבותיך!
- אמר להם: כל שכן!
- אבותי גנזו בארץ, ואני גנזתי בשמים! שנאמר: (תהילים פה) אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף.
- אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות, ואני גנזתי אוצרות שהן עושין פירות! שנאמר (ישעיהו ג) אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו.
- אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו! שנאמר (תהילים צז) צדק ומשפט מכון כסאך וגו'
- אבותי גנזו ממון, ואני גנזתי נפשות! שנאמר (משלי יא) ולוקח נפשות חכם!
- אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי! שנאמר (דברים כד) ולך תהיה צדקה
- אבותי גנזו בעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא! שנאמר (משלי י) וצדקה תציל ממות
- ולא מית? אלא: שלא ימות לעולם הבא.
- צדקה וגמילת חסדים שקולות כנגד כל מצותיה של תורה.
- שהצדקה נוהגת בחיים, וגמילת חסדים נוהגת בחיים ובמתים.
- הצדקה נוהגת לעניים, וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים.
- הצדקה נוהגת בממונו של אדם, וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו.
- רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן:
- אין אנו יודעין איזה מהן חביב או צדקה או גמילות חסדים?
- כשהוא אומר (תהילים קג) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו, וצדקתו לבני בנים...
- הדא אמרה: שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה:
תלמוד תורה
[עריכה]- ותלמוד תורה: שאלו את רבי יהושע: מהו שילמד אדם את בנו יוונית?
- אמר להם: ילמדנו בשעה שאינו לא יום ולא לילה. דכתיב (יהושוע א) והגית בו יומם ולילה
- והתני רבי ישמעאל: ובחרת בחיים - זו אומנות. מעתה: אסור ללמד את בנו אומנות, בגין דכתיב (יהושוע א) והגית בו יומם ולילה?
- רבי, בריה דר' חייא בר ווא יודא? בשם ר' יוחנן: מפני המסורות.
- רבי אבהו בשם ר' יוחנן: מותר לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה.
- שמע שמעון, אמר: בגין דו בעי מלפה בנתי? הוא תלי'ה ליה ברבי יוחנן, יבוא עלי אם שמעתי'ה מרבי יוחנן:
כיבוד אב ואם
[עריכה]כיבוד אב ואם
- רבי אבוה, בשם רבי יוחנן: שאלו את ר"א רבי אליעזר?: עד היכן כיבוד אב ואם?
- אמר להם ולי אתם שואלין? לכו ושאלו את דמה בן נתינה!
- דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה.
- פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי שלו, ונפל קורדקן שלה מִיָּדָהּ מתוך היד שלה, והושיט לה שלא תצטער.
- אמר רבי חזקיה:
- גוי אשקלוני היה, וראש פטרבולי היה, ואבן שישב אביו עליה לא ישב עליה מימיו.
- וכיון שמת אביו - עשה אותה יראה שלו.
- פעם אחת אבדה ישפה אבן טובה מסוג ישפה, אחת מאבני החושן של בנימין.
- אמרו: מאן דאית ליה טבא דכוותה? אמרו: אית ליה - לדמה בן נתינה.
- אזלון לגביה, ופסקו עמיה במאה דינר. סליק, ובעי מייתו להו, ואשכח אבוה דמיך.
- אית דאמרין: מפתח דתיבותא הוה יתיב, גו אצבעתיה דאבוי.
- ואית דאמרין: ריגלויה דאבוה הוות פשיטא על תיבותא.
- נחת לגבון, אמר לון: לא יכילית מייתותי'ה להביאו מתחתיו לכון.
- אמרי: דילמא דו בעי פריטן טובא? אסקוני'ה למאתים, אסקוני'ה לאלף! כיון דאיתער אבוה מן שינתיה, סליק ואייתותי'ה לון.
- בעון מיתן ליה בסיפקולא אחרייא, ולא קביל עלוי.
- אמר: מה אנן מזבין לכון אַיְקרא את הכבוד דאבהתי בפריטין? איני נהנה מכבוד אבותי כלום!
- מה פרע ליה הקב"ה שכר?
- אמר רבי יוסי בי רבי בון: בו בלילה ילדה פרתו - פרה אדומה, ושקלו לו כל ישראל משקלה זהב, ונטלוה.
!!דף ד' עמוד עמוד א אחרי המלים אמר רבי שבתי
- אמר רבי שבתי אמר רבי לוי: והוא - דרבה מינה. - גדול הוא דבר שהוא פריעת חוב, מדבר שאינו בפריעת חוב.
|
לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת: הַב!, הַב!'. שָׁלוֹשׁ הֵנָּה - לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע - לֹא אָמְרוּ הוֹן: |
|
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- רבי שמעון בן יוחאי אומר: כשם שמתן שכרן שוה, כן פורענותן שוה:
- מה טעם (משלי ל) עַיִן תִּלְעַג לְאָב, וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם? - עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם, וביזת על לא תקח אם על הבנים
- יִקְּרוּהָ ינקרו אותה עֹרְבֵי נַחַל - יבא עורב שהוא אכזרי, ויקרנה, ואל יהנה העורב, כי הוא רק מנקר אך לא אוכל ממנה.
- ויבא נשר - שהוא רחמן, ויאכלה - ויהנה ממנה.
- ר' יונתן ור' ינאי הוו יתבון. אתא חד בר נש ונשק ריגלוי דרבי יונתן.
- אמר ליה ר' ינאי: מה טיבו? הוא שלים לך מן ימוי!
- אמר ליה: חד זמן אתא, קיבל לי על בריה - דיזנוניה. אמרית ליה: איזיל. צעק בי כנישתא עלוי, ובזיתיה.
- אמר ליה: ולמה לא כיפתיה? אמר ליה: וכופין ליה?
- אמר ליה: ועדיין את לזו?
- חזר ביה רבי יונתן - וקבעה שמועה מן שמיה.
- אתא רבי יעקב בר אחא: רבי שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן: שכופין את הבן לזון את האב.
- אמר ר' יוסי בי ר' בון: הלואי הוון כל שמועתה בריר'ה לי כהדא - שכופין את הבן לזון את האב:
וגמילות חסדים
[עריכה]פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
וגמילת חסדים: דכתיב (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד כבוד בעולם הזה וחיים לעולם הבא רבי שמואל בר רב יצחק הוה נסיב שיבשתי' והוה מהדס קומי כליא והוה ר"ז חמי ליה ומיטמר מן קומוי אמר חמי להדין סבא איך הוא מבהית לן וכיון דדמך הוה תלת שעין קלין וברקין בעלמא נפקת ברת קלא ואמרה דדמוך ר' שמואל בר רב יצחק גמיל חסידים נפקון למגלמל ליה חסד נחתת אישתא מן שמיא ואיתעבידא כעין שבשא דינור בין ערסי' לציבורא והוון ברייתי אמרין הייא דהדין סבא דקמת ליה שבשתי': והבאת שלום בין אדם לחבירו כתיב (תהילים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו בקשיהו במקומך ורדפהו במקום אחר א"ר טביומי נאמר כאן רדיפה ונאמר להלן רדיפה מה רדיפה שנאמר להלן כבוד בעולם הזה וחיים לעולם הבא אף הכא כן: ות"ת רבי ברכיה ורבי חייא דכפר דחומין חד אמר אפילו כל העולם כולו אינו שוה לדבר אחד של תורה וחד אמר אפי' כל מצותיה של תורה אינן שוות לדבר א' מן התורה רבי תנחומא ורבי יוסי בן זימרא חד אמר כהדא וחד אמר כהדא רבי אבא אבוי דרבי אבא בר מרי בשם ר' אחא כתוב אחד אומר (משלי ח) וכל חפצים לא ישווה בה וכתוב אחד אומר (משלי ג) וכל חפציך לא ישווה בה חפצים אלו אבנים טובות ומרגליות חפציך אלו דברי תורה דכתיב (ירמיהו ט) כי באלה חפצתי נאם ה' ארטבון שלח לר' הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטון א"ל שלח לי מילה דטבא דכוותה שלח ליה חד מזוזה א"ל מה אנא שלחי לך מילה דלית לה טימי ואת שלחת לי מילה דטבא חד פולר א"ל חפציך וחפצי לא ישווה בה ולא עוד אלא דאת שלחית לי מילה דאנא מנטיר לה ואנא שלחי' לך מילה דאת דמך לך והיא מנטרא לך דכתיב (משלי ו) בהתהלכך תנחה אותך וגו'. ר' מנא שמע כולהון מן הדין קריא (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם זה תלמוד תורה כי הוא חיים זה כיבוד אב ואם ובדבר הזה תאריכו ימים זו גמילת חסדים על האדמה זה הבאת שלום בין אדם לחבירו וכנגדן ארבעה דברים שהן נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן ע"ז גילוי עריות ש"ד ולשון הרע כנגד כולן ע"ז מניין (במדבר טו) הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מה ת"ל עונה בה מלמד שהנפש נכרתת ועונה בה וכתיב (שמות לב) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב ג"ע מנין (בראשית לט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים שפיכות דמים מנין (בראשית ד) ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא כשהוא בא אצל לה"ר מהו אומר לא גדול ולא גדולה ולא הגדיל אלא גדולות (תהילים יג) יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות כתיב (בראשית לז) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם מה אמר ר"מ אמר חשודים הן על אבר מן החי רבי יהודה אומר מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים ור"ש אומר נותנין הן עיניהן בבנות הארץ אמר רבי יודה בן פזי (משלי טז) פלס מאזני משפט לה' מעשהו