ביאור:חושי הארכי ואחיתופל הגילוני - שמות סמליים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדוע נקראו אחיתופל הגילוני וחושי הארכי יועצי אבשלום כך?

פשוט מאוד, תיאורו של חושי הארכי הוא חושני וארוך - "כדב שכול בשדה"(שמואל ב', יז', 8)"אשר לבו כלב אריה המס ימס" (שם, 10) ועוד, ואילו של אחיתופל שבא מגילה התיאור תפל וקצר. ובכל זאת עליו נאמר שעצתו הייתה כעצת אלהים.

שמות סמליים כאלה בתנ"ך אנו מוצאים לרוב.

  גרסה ב':

אריסטו והתנ"ך: רטוריקה

ברטוריקה דנו כבר כשעסקנו באפלטון ואולם עתה נוסיף מעט דברים.

אריסטו בספרו "רטוריקה" (תרגם גבריאל צורן, ספריית פועלים, ת"א, 2002) מונה שלושה רבדים של השכנוע:

"השכנוע באמצעות האופי פועל כאשר הדברים נאמרים באופן כזה שמעמיד את הדובר כראוי לאמון... השכנוע באמצעות השומע פועל כאשר בכוחו של הנאום לעורר ריגוש מסוים... ולאחרונה אנו משכנעים באמצעות הנאום עצמו כאשר אנו מוכיחים את האמת או את מה שנראה כאמת..." (עמ' 51).

את הופעת הרטוריקה על שלושת האופנים האלה נוכל לראות בבירור בעצות חושי הארכי ואחיתופל הגילוני לאבשלום בן דוד בשעת מרידתו.

האופן הראשון ניכר בפסוקים הבאים:

שמואל ב טז

16 ויהי כאשר-בא חושי הארכי רעה דוד אל-אבשלום ויאמר חושי אל-אבשלום יחי המלך יחי המלך. 17 ויאמר אבשלום אל-חושי זה חסדך את-רעך למה לא-הלכת את-רעך. 18 ויאמר חושי אל-אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל-איש ישראל לא אהיה ואתו אשב. 19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך.

האופן השלישי לא נותן יתרון לחושי הארכי. ואולם האופן השני בו ניכר יתרון גדול לחושי. נקרא את הפסוקים:

שמואל ב יז

1 ויאמר אחיתפל אל-אבשלם אבחרה נא שנים-עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי-דוד הלילה. 2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל-העם אשר-אתו והכיתי את-המלך לבדו. 3 ואשיבה כל-העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל-העם יהיה שלום. 4 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל-זקני ישראל.

5 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה-בפיו גם-הוא. 6 ויבא חושי אל-אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את-דברו אם-אין אתה דבר.

7 ויאמר חושי אל-אבשלום לא-טובה העצה אשר-יעץ אחיתפל בפעם הזאת. 8 ויאמר חושי אתה ידעת את-אביך ואת-אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את-העם. 9 הנה עתה הוא-נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם. 10 והוא גם-בן-חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי-ידע כל-ישראל כי-גבור אביך ובני-חיל אשר אתו. 11 כי יעצתי ה אסף י אסף עליך כל-ישראל מדן ועד-באר שבע כחול אשר-על-הים לרב ופניך הלכים בקרב. 12 ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על-האדמה ולא-נותר בו ובכל-האנשים אשר-אתו גם-אחד. 13 ואם-אל-עיר י אסף והשיאו כל-ישראל אל-העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד-הנחל עד אשר-לא-נמצא שם גם-צרור.

14 ויאמר אבשלום וכל-איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את-עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל-אבשלום את-הרעה.

בהמשך דבריו מדבר אריסטו על דימוי, מטאפורה ו"המחשה חזותית" (ספר ג, פרקים י-יא). נראה אם כן, כי תיאורו של חושי הארכי הוא חושני וארוך - "כדב שכול בשדה", "אשר לבו כלב אריה המס ימס" ועוד, ואילו של אחיתופל שבא מגילה התיאור תפל וקצר. ובכל זאת עליו נאמר שעצתו הייתה כעצת אלוהים. אך עצתו של חושי היא זו שהתקבלה, ואנו טוענים שהרבה בזכות האופן השני של הרטוריקה, הוא יצירת הריגוש. זו גם הסיבה לדעתי לשמותיהם: חושי הארכי=חושני וארוך, אחיתופל=תפל. שמות סמליים כאלה בתנ"ך אנו מוצאים לרוב.

תגובות

גרסה ב':

אריסטו והתנ"ך: רטוריקה

ברטוריקה דנו כבר כשעסקנו באפלטון ואולם עתה נוסיף מעט דברים.

אריסטו בספרו "רטוריקה" (תרגם גבריאל צורן, ספריית פועלים, ת"א, 2002) מונה שלושה רבדים של השכנוע:

"השכנוע באמצעות האופי פועל כאשר הדברים נאמרים באופן כזה שמעמיד את הדובר כראוי לאמון... השכנוע באמצעות השומע פועל כאשר בכוחו של הנאום לעורר ריגוש מסוים... ולאחרונה אנו משכנעים באמצעות הנאום עצמו כאשר אנו מוכיחים את האמת או את מה שנראה כאמת..." (עמ' 51).

את הופעת הרטוריקה על שלושת האופנים האלה נוכל לראות בבירור בעצות חושי הארכי ואחיתופל הגילוני לאבשלום בן דוד בשעת מרידתו.

האופן הראשון ניכר בפסוקים הבאים:

שמואל ב טז טז ויהי כאשר-בא חושי הארכי רעה דוד אל-אבשלום ויאמר חושי אל-אבשלום יחי המלך יחי המלך. 17 ויאמר אבשלום אל-חושי זה חסדך את-רעך למה לא-הלכת את-רעך. 18 ויאמר חושי אל-אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל-איש ישראל לא אהיה ואתו אשב. 19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך.

האופן השלישי לא נותן יתרון לחושי הארכי. ואולם האופן השני בו ניכר יתרון גדול לחושי. נקרא את הפסוקים:

שמואל ב יז א ויאמר אחיתפל אל-אבשלם אבחרה נא שנים-עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי-דוד הלילה. 2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל-העם אשר-אתו והכיתי את-המלך לבדו. 3 ואשיבה כל-העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל-העם יהיה שלום. 4 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל-זקני ישראל.

5 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה-בפיו גם-הוא. 6 ויבא חושי אל-אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את-דברו אם-אין אתה דבר.

7 ויאמר חושי אל-אבשלום לא-טובה העצה אשר-יעץ אחיתפל בפעם הזאת. 8 ויאמר חושי אתה ידעת את-אביך ואת-אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את-העם. 9 הנה עתה הוא-נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם. 10 והוא גם-בן-חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי-ידע כל-ישראל כי-גבור אביך ובני-חיל אשר אתו. 11 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל-ישראל מדן ועד-באר שבע כחול אשר-על-הים לרב ופניך הלכים בקרב. 12 ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על-האדמה ולא-נותר בו ובכל-האנשים אשר-אתו גם-אחד. 13 ואם-אל-עיר יאסף והשיאו כל-ישראל אל-העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד-הנחל עד אשר-לא-נמצא שם גם-צרור.

14 ויאמר אבשלום וכל-איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את-עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל-אבשלום את-הרעה.

בהמשך דבריו מדבר אריסטו על דימוי, מטאפורה ו"המחשה חזותית" (ספר ג, פרקים י-יא). נראה אם כן, כי תיאורו של חושי הארכי הוא חושני וארוך - "כדב שכול בשדה", "אשר לבו כלב אריה המס ימס" ועוד, ואילו של אחיתופל שבא מגילה התיאור תפל וקצר. ובכל זאת עליו נאמר שעצתו הייתה כעצת אלוהים. אך עצתו של חושי היא זו שהתקבלה, ואנו טוענים שהרבה בזכות האופן השני של הרטוריקה, הוא יצירת הריגוש. זו גם הסיבה לדעתי לשמותיהם: חושי הארכי=חושני וארוך, אחיתופל=תפל. שמות סמליים כאלה בתנ"ך אנו מוצאים לרוב.

-- hagai hoffer, 2011-08-31 18:40:29

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-11.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t08b17_0