ביאור:זיהוי גיבורי המגילה - כללי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

דיו רב נשפך ומחקרים רבים נכתבו, לפענח את גיבורי המגילה ולזהותם עם אישים היסטוריים בשילטון הבבלי והפרסי, אולם דבר זה הוא בלתי אפשרי בשל כמה סיבות. בבבל ובפרס לא נרשמו מאורעות היסטוריים בצורה שוטפת ומסודרת, מה גם שהיו כמה מלכים אשר נשאו את אותו השם. רק כעבור כ-2000 שנה החלו לסמן על יד השמות הזהים - ראשון, שני, שלישי וכו'. לכן קשה לפענח, כאשר מוזכר מאורע, הקשור למשל עם כורש, האם היה זה אצל כורש הראשון הסבא, או אצל השני הנכד. שלושה מלכים מלכו תחת השם דריווש ובין הראשון לשלישי עברו כ-200 שנה, וכן שלושה מלכים נוספים מלכו תחת השם ארתחשסתא(1) . בין הראשון לשלישי עברו כ-100 שנה. כאשר ישנו כינוי כגון כורש 'הגדול', אין כל ביטחון שמדובר בסבא, שכן גם הנכד השתמש בתואר זה. יש סבורים, שדווקא כורש הצעיר הוא הכורש הגדול האמיתי.

הבבלים והפרסים לא רשמו את קורותיהם בצורה כרונולוגית מסודרת. כל שליט דאג לפאר את שמו ואת מעשיו בצורה מנותקת מן העבר. לפעמים שליט אחד ניכס לעצמו את ניצחונותיו של הקודם. לפעמים מופיעים שני שליטים באותה עת עצמה.

ההיסטוריון והגיאוגרף "סטראבו" (63 לפנה"ס -21 לספירה, בערך תקופת הזוגות) כבר העיר בזמנו, שההיסטוריה הפרסית מעורבת במיתוסים וסיפורי בדים עם מאורעות היסטוריים ושאין לסמוך על ההיסטוריונים שלהם, שלא דייקו בפרטים בלשון המעטה, או כדבריו:

[אולם], גם ההיסטוריונים לא נתנו תיאור מדוייק של האומות [הסקיתים], ואף לא ניתן אמון רב להיסטוריה העתיקה של הפרסים או המדים או הסורים, בגלל התמימות הפתיה של ההיסטוריונים וחיבתם למיתוסים. הואיל וראו שאלה שכתבו מיתוסים בגלוי נהנו משם מפורסם, חשבו שגם הם יצליחו לעשות חיבוריהם מקובלים אם יספרו תחת מסכת היסטוריה מה שמעולם לא ראו או אפילו לא שמעו - על כל פנים לא מאנשים שידעו את העובדות - במטרה זו בלבד, לספר מה שיעניק לשומעיהם הנאה והתפלאות. יותר קל להאמין להסיוד ולהומר בסיפוריהם על הגיבורים אנשי השם, או למשורר הטרגדיות, מאשר לקטסיוס, להרודוטוס, להלניקוס ולמחברים אחרים מסוג זה ( 247 . p .1960 London , 5 Series Classical Loeb . Strabo of Geography The , Strabo ; "מגדים" י"ד, עמ' 86).

אמנם במסורת היהודית, ההיסטוריה היא שלמה, עיקבית ואין בה סתירות פנימיות. אולם, גם אצל העם היהודי לא נרשם מעולם רצף כרונולוגי של המאורעות. עם הכתרת מלך חדש החל מניין שנים חדש, ורק אלפי שנים לאחר המאורעות, החלו בשיחזור לפי רצף היסטורי. לא תמיד ניתן לקבוע זאת בודאות. עובדה היא שישנם הרבה חלוקי דעות, בין אלה שעסקו בכך, מתי אירע מאורע זה או אחר(2) .

לכן יהיה זה קשה ואולי בלתי אפשרי לנסות לזהות את גיבורי המגילה עם אישים לפי ההיסטוריה הפרסית, כאשר בזו האחרונה הדימיון והמציאות שולטים בערבוביה. מטרת עבודתי תהיה להבהיר במה שונה הכרונולגיה שלנו מן הכרונולגיה של המחקר ההיסטורי. למעשה ישנו פער של כ-170 שנה, ורבים חושבים שכל זה שייך לתקופת הבית השני. בפועל הבעיה נובעת מזמני המאורעות ב-1000 השנים שבין יציאת מצריים לתחילת מניין השטרות, שהם תחילת ימי הבית השני.

(1) במחקר ההיסטורי בסדר המלכים יש לשים לב למספר דברים. השם ארתחשסתא משמש גם כשם פרטי וגם ככינוי כמו כורש, דריווש ועוד. אנו יודעים על שלושה מלכים בשם זה. לפי חכמי ישראל הוא שם מלכות, כמו "פרעה" במצריים, "אבימלך" בארץ פלשתים, "סולטאן" בתורכיה, "צאר" ברוסיה, כל שליט כונה בתואר זה. "ארתחשסתא על שם מלכותו, ומה שמו? - דריווש שמו" (ראש השנה ג,ב). גם בסדר עולם רבה נאמר: "הוא כורש הוא דריווש הוא ארתחשסתא, לפי שכל המלכות נקראת ארתחשסתא" (פרק ל'). המובן של השם הוא כנראה 'גדול-המנצחים'. "ארת" = גדול, "תרשסתא" = "נצחן" ("מאור עיניים" בשם בירוסוס הכשדי). אמנם ייתכן שלפעמים כינו את כורש או את דריווש בשם ארתחשסתא, אך ברור שהיו שלושה מלכים שונים, שכל אחד מהם נקרא באחד משמות אלה ( "הגר"א" בביאורו ל"סדר עולם" אומר שכורש וארתחשסתא הם שני מלכים שונים). הרז"ה "בעל המאור" (בפירושו לראש השנה ג) אומר: "אבל הפירוש הנכון לפי הפשט זה שכתוב 'וטעם כורש ודריווש וארתחשסתא מלך פרס' שלושה מלכים היו". "האבן עזרא" העיר: "כי כל איש דעת יבין שג' מלכים היו" (שפה ברורה", פיורדה תקצ"ט,ח). "הריטב"א" אף העלה רעיון שהיו גם 3 מלכים בשם ארתחשסתא. לפי בעל "לקח טוב" גם השמות כורש ודריווש הם שמות מלכות כמו פרעה ולא שם פרטי.

מתקבל על הדעת, שהשמות כורש, דריווש, ארתחשסתא ועוד אינם שמות מלכות וגם לא בהכרח שמות פרטיים, אלא כפי שנוהגים האפיפיורים. השם "אפיפיור" או "פאפא" הוא שם תואר של התפקיד, כמו שפרעה היה שם תואר לשליט. אולם, כל שמות האפיפיורים, עד ימינו, אינם שמותיהם האמיתיים. כל אפיפיור שנבחר בוחר (או בוחרים לו) לעצמו שם חדש, כשם אפיפיור היסטורי מסוים. כדי למנוע טעויות מוסיפים את המספר השוטף לאותו שם. כך הגיע האפיפיור יוחנן להיקרא ה-23 ופיוס ה-12 ועוד. לקדמוני פרס לא היה חוש היסטורי כדי לדייק בשמות בעלי השילטון ואין להם מניין כרונולוגי קבוע ומסודר העובר ממלך למלך. כל מלך מנה את שנות שילטונו מנותק מן העבר ואף אין תמיד חשבון ברור ומדוייק לגבי שנותיו שלו. כאמור, גם בפרטי המאורעות לא דייקו, בלשון המעטה.

(2) לפי חשבון בעל "סדר עולם רבה" עברו מלידת יצחק עד יציאת מצריים 400 שנה. "הרמב"ן" (לשמות יב, מ-מא) סבור שעברו 430 שנה. מכיבוש ארץ סיחון ועד לימי יפתח עברו לפי סע"ר 300 שנה ואילו לפי ר"י "אברבנאל" (לשופטים יא,כו) עברו 260 שנה בלבד. לפי סע"ר והגמרא עמד הבית הראשון על תילו 410 שנים ואילו לפי הראב"ד בספר הקבלה הוא עמד 427 שנים. לכן ברור, שלא ניתן לקבוע תאריכים מדוייקים למאורעות שונים.

נוסף לאמור, ההיסטוריה היהודית היתה תמיד וכנראה גם תהיה שונה מההיסטוריה הכלל עולמית, עד שנגיע למצב אוטופי של "ונמר עם גדי ירבץ". ההיסטוריה היהודית אינה חופפת ובצדק, להיסטוריה של האומות. רבים מאיתנו זוכרים עדיין את מאורעות מלחמת העולם השניה ומה שקדם לה ומה שהיה אחריה. בריטניה היתה אז אימפריה ווינסטון צ'רצ'יל ראש ממשלתה בימים ההם. צ'רצ'יל מוצג כראש וכחשוב ביותר בין מנהיגי העולם המערבי במאבקם האדיר נגד מכונת המלחמה הנאצית, שנחשבה לגדולה ביותר של כל הזמנים. צ'רצ'יל מוצג כגדול המנהיגים והרוח החיה במלחמה נגד גרמניה הנאצית. לאחר מפלת צרפת הוא היה היחיד שניצב כמחסום לפני המכבש הנאצי. זמן רב עבר עד שארה"ב הצטרפה למאבק איתנים זה ורוסיה עשתה זאת מחוסר ברירה, לאחר שהיטלר הפנה את כוחותיו והחל לכבוש גם את רוסיה.

איש אינו מעוניין לגרוע מהתשבחות שהרעיפו על צ'רצ'יל במלחמתו נגד הנאצים, אולם רבים מוסיפים, ש"אילולי צ'רצ'יל, אף יהודי לא היה שורד באירופה; אילולי צ'רצ'יל לא היתה קמה מדינת ישראל". לפעמים אף יהודים טוענים זאת. אולם, לכשתיכתב ההיסטוריה היהודית התמונה תהיה שונה לחלוטין. בהנהגת צ'רצ'יל יצאה בריטניה הגדולה למלחמה כדי להגן על פולין. היא יצאה להגן על נורבגיה, יוון ואחרים. אולם, בנוגע ליהודים צ'רצ'יל לא נקף אצבע כדי לעזור ולהציל אף יהודי. מאות אלפי יהודי אירופה אפשר היה להציל, אילו בריטניה לא היתה סוגרת את גבולות הארץ נגד עליית יהודים. אילו איפשר להפציץ את מסילות הרכבת שהובילו למחנות המוות, היו ניצולים מאות אלפים או לפחות רבבות יהודים. צ'רצ'יל היה ארדיכל הניצחון של גויים נגד גויים גרועים מהם, אך בכל הקשור בעם היהודי, הוא לא ייזכר לטובה, בלשון המעטה. אמנם הוא השמיע פעמים רבות דברי שבח על הציונות, אך בפועל יש לו חלק עקיף בהשמדת מאות אלפי יהודים, כי בידו היה להצילם, וודאי שאין לזקוף לזכותו הקמת מדינה יהודית.

מקורות

על-פי מאמר של הרב קורמן שפורסם לראשונה בתכלת אברהם וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-18.

תגובות

מאת: גני

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_zihuy_klli