ביאור:ושננתם ביצה ה משנה ב

משנה ב'

כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת, חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת, לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְרַקְּדִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת, לֹא דָנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה, לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בַּשַּׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד:

כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כד דבר שחייבים עליו בשבת משום אחד מהדברים הבאים: מִשּׁוּם שְׁבוּת דבר שחייבים עליו משום שבות (איסורים מדרבנן), מִשּׁוּם רְשׁוּת דבר שאסרו חכמים לעשותו בשבת משום שהוא רק לצורך רשות, מִשּׁוּם מִצְוָה בַּשַּׁבָּת דבר שיש בו מצווה של ממש בשבת, אלא שחכמים אסרו לעשותו (כגון תקיעה בשופר), חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב (דבר האסור משום שבות, שחכמים אסרוהו לעשות בשבת משום שהוא רק רשות וכן דבר מצווה שחכמים אסרו אותו משום שבות) אסור לעשותו ביום טוב. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת הדברים הבאים אסורים בשבת ויום טוב משום שבות: לֹא עוֹלִין בָּאִילָן אסור לעלות באילן משום גזירה שמא יתלוש ענפים או עלים ויעבור בכך על מלאכת קוצר, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה אסור לרכב על גבי בהמה שמא יחתוך זמורה וינהיגה ויעבור בכך על מלאכת קוצר, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם אסור לשוט על פני המים שמא יכין כלי שיט לשוט בו, וְלֹא מְטַפְּחִין אסור להכות בידיים כף אל כף שמא יכין כלי שיר, וְלֹא מְסַפְּקִין אסור להכות את כף היד על הירך שמא יכין כלי שיר, וְלֹא מְרַקְּדִין וכן אסור לרקוד שמא יכין כלי שיר. וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת את הדברים הבאים אסרו חכמים לעשות בשבת (וממילא הם אסורים גם ביום טוב) משום שהם רק דבר הרשות: לֹא דָנִין אסור לשבת בדין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין אסור לאדם לקדש קידושי אישה, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין אישה שבעלה מת ולא היו להם בנים, אסור לבצע חליצה או ייבום בשבת ויום טוב (אמנם בדברים אלה יש משום מצווה, אך לעיתים אין מצווה בקיומם). וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה הדברים הבאים אסורים בשבת (ויום טוב) למרות שיש בעשייתן מצווה: לֹא מַקְדִּישִׁין אסור להקדיש דבר לצורך הקדש, וְלֹא מַעֲרִיכִין אסור להעריך את ערכו של איש שאמר שהוא מקדיש סכום כסף לפי ערכו, וְלֹא מַחֲרִימִין אסור להחרים חרם להקדש, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אסור להפריש תרומות ומעשרות ביום טוב. כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בַּשַּׁבָּת כל הדברים האלה אסורים ביום טוב וכל שכן שהם אסורים בשבת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד ההבדל היחיד שיש בין יום טוב לשבת הוא בהכנת אוכל נפש (ולפי בית הלל – הותרה הוצאה והבערה גם לכל צורך):