ביאור:ושננתם ביצה ד משנה ב
משנה ב'
[עריכה]אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסֻּכָּה, אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ אסור ליטול ביום טוב כצים מסוכה שהייתה בנויה לצל משום שבנטילת העצים הוא סותר את הסוכה, אך מותר ליטול עצים מסמוך לסוכה. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכֻנָּס מותר ליטול עצים תלושים מהשדה לצורך הסקה, כאשר העצים האלה היו מכונסים לפני יום טוב, משום שדעתו ליהנות ביום טוב רק מהעצים המכונסים, וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִלּוּ מִן הַמְפֻזָּר אם לוקח עצים מהקרפף (מגרש מוקפת גדר ששם היו מאחסנים עצים), מותר לקחת אפילו מעצים שהיו מפוזרים לפני יום טוב משום שהעצים שנמצאים בקרפף מיועדים לשימוש, וממילא גם עצים מפוזרים בקרפף, דינם כעצים מכונסים. אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף, כָּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת, וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת נחלקו ר' יהודה ור' יוסי בהגדרת קרפף שממנו מותר לקחת עצים ביום טוב. ר' יהודה סובר שמותר לקחת עצים רק מקרפף שנמצא קרוב לעיר, משום שרק אז דעתו להשתמש בעצים ביום טוב, ואילו ר' יוסי סובר שאפילו אם הקרפף נמצא במרחק קטן מהעיר (כל עוד הוא נמצא בתוך תחום שבת), אם יש לקרפף מנעול שצריך לפותחו על ידי מפתח, מותר לקחת ממנו עצים ביום טוב, משום שגם אז דעתו להשתמש בעצים אלה: