ביאור:ושננתם ביצה ב משנה י

משנה י'

עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בַּשַּׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת:

עֲגָלָה שֶׁל קָטָן עגלה של קטן הוא כלי שהקטן היה נשען עליו בשעה שהיה לומד ללכת. המשנה מונה מספר דינים הקשורים לעגלה זו. טְמֵאָה מִדְרָס טומאת מדרס היא טומאה שעוברת על ידי שאדם הטמא בטומאת זב נשען או יושב על הכלי. המשנה אומרת שאם הקטן שנשען על העגלה היה טמא בטומאת זב, העגלה נטמאת כך בטומאת זיבה. וְנִטֶּלֶת בַּשַּׁבָּת דין שני שנאמר לעניין עגלה של קטן הוא שמותר ליטול את העגלה בשבת ומותר להניח עליה כלים הואיל והיא כלי ולא חל עליה תורת מוקצה. וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים דין שלישי שנאמר לגבי עגלה של קטן הוא שמותר לגרור עגלה זו על גבי כלים אך לא על רצפת חול, היות והעגלה עושה חריץ ברצפת החול, ויש בכך משום מלאכת חופר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת רבי יהודה סובר שלמרות שאסור לגרור כלים על גבי הרצפה (משום שהם גורמים לחריצים) – את העגלה מותר לגרור על גבי הרצפה היות והיא אינה עושה חרצים אלא רק מנמיכה את הקרקע: