ביאור:התשובה ה"זמנית" בעשרת ימי תשובה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- "אף מי שאינו נזהר מפת של עכו"ם, בעשרת ימי תשובה צריך להזהר"
- שולחן ערוך תרג, א
האם מכאן הוכחה שהתשובה שאנו עושים לקראת יום הדין איננה תשובה שלמה?
ישנה הרגשה שבחודש אלול אנו מקפידים יותר ומחמירים יותר אך בידיעה ברורה שלאחר יום כיפור נחזור לסורינו. צביעות?
- "קראוהו בהיותו קרוב" - 'המלך בשדה' וכמו שכאשר מלך בשר ודם באיזור אנו משנים את מנהגינו, כך גם בעשהי"ת.
- בדומה למה שכותב הרמב"ם בהלכות דעות שיש לנטות לקיצוניות כדי לאזן נטיה קלוקלת, כך גם בעשהי"ת ישנה הזדמנות להחמיר גם מעבר למקובל.
- אין בחודש אלול לקפוץ מדריגות אלא לקבל דברים קטנים על עצמינו שנוכל לעמוד בהם במשך השנה. כלומר בחודש אלול צריך להחמיר בדברים מתוך כוונה להמשיך בכך גם לאחר אלול.
- שיטת בעלי המוסר היא ש"כל השנה זה אלול, ואלול זה אלול". כלומר כל השנה יש להחזיק במדריגה הגבוהה הראויה לאלול אך בבא אלול יש לקפוץ למדריגה יותר גבוהה וגם עליה לשמור במשך כל השנה. (הבעיה בשיטה זאת שהיה נורא קשה לרוב האנשים).
- גישת הרב קוק היא יותר מורכבת. אי אפשר להשאר במדריגה של אלול כל השנה מפני שביחד עם התשובה יש ירידה בכוחות הנפש אשר נובעת מהעצב, מהפחד וגם מהיאוש (שרצוי שלא יבוא). לכן יש למקד את התשובה בחודש אחדבשנה אשר בו אין אנו פועלים ע"פ הדרך הטבעית לאדם אלא מקדישים את כל כוחינו לשיפור דרכינו ומידותינו. החזרה לדרך הנכונה מתבצעת בסוכות כאשר האדם עובד את ה' מתוך שמחה ולא מתוך פחד כמו שצריך להיות. ניתן להשוות מצב זה לתקופת הלימוד בישיבה לעומת היציאה לחיים. הלימוד בישיבה אינו מצב טבעי אך הוא נועד לחזק אותנו על מנת שהוכל להמשיך בלימוד וכו' גם תוך כדי עבודה, מישפחה וכו'. ולמרות שקשה להמשיך בחיי תורה גם מחוץ לכותלי הישיבה, ללא תקופת הלימוד בישיבה הזה זה קשה בהרבה.
מקורות
[עריכה]- על פי שיחה של הרב ליפשיץ מישיבת ברכת משה, ד' באלול תשנ"ז