ביאור:העולות בחגים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[ע"פ הרב מנשה וינר]

בבמדבר כ"ח מפורטים הקרבנות (המוספים) שצריך להביא לכל אחד מהחגים. בטבלה שלמטה סיכמתי את מספרי קרבנות-העולה מכל סוג (חוץ מזה צריך להביא גם שעיר עזים אחד לחטאת ואת זה לא כתבתי):

כבשים לעולה	אילים לעולה	פרים לעולה	החג
7	1	2	חג המצות
7	1	2	חג השבועות
7	1	1	יום תרועה (ראש השנה)
7	1	1	יום הכיפורים
14	2	13 עד 7 (ביום הראשון – 13 פרים, ביום השני – 12 פרים, וכו'... וביום השביעי 7 פרים) ]	חג הסוכות
7	1	1	שמיני עצרת

קרבן אחד יוצא-דופן במיוחד – הקרבן של חג הסוכות. הוא בערך כפול מהקרבנות של כל שאר החגים. האם יש כאן הגיון?

נראה לי שאפשר לחלק את החגים האלה לשתי קבוצות:

'שלושת הרגלים' (חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות) -- חגים שנקבעו לזכר יציאת מצרים ולזכר הארועים שקרו לעם-ישראל לאחר מכן (הישיבה בסוכות ומתן תורה).

'חגי תשרי' (ראש-השנה, יום-הכיפורים, סוכות, שמיני-עצרת) – חגים שנקבעו בעקבות חטא-העגל, ונועדו לכפר על עם ישראל ] (כנראה שהחגים האלו נקבעו לאחר שמשה רבנו ירד מהר-סיני בפעם השניה, עם הלוחות השניים - לפי חשבון התאריכים יוצא שזה היה ביום הכיפורים)

בחגים שבקבוצה א' מקריבים 2 פרים, איל אחד ו7 כבשים, ובחגים שבקבוצה ב' מקריבים פר אחד, איל אחד ו7 כבשים.

חג הסוכות שייך לשתי הקבוצות, ולכן היינו אמורים להקריב בו את הקרבנות של שתיהן: 3 פרים, 2 אילים ו14 כבשים.

ואכן, מספרי האילים והכבשים מתאימים בדיוק, אבל מספרי הפרים לא מתאימים – במקום להקריב 3 פרים ביום מקריבים בין 13 ל7 פרים. לנקודה הזאת עדיין לא מצאתי הסבר. (אפשר לחשב את סכום מספרי הפרים בכל ימי החג: הסכום הכללי הוא 70, ואם מחשבים רק את התוספת על הכמות שהיתה אמורה להיות – 3 ביום – מקבלים 49. אבל זה עדיין לא מסביר שום דבר).

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב וינר שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 4 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-04-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/holot_bxgim