ביאור:הנבואות על בית עלי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בשמ"א מופיעות שתי נבואות-פורענות לבית עלי.
הנבואה הראשונה היא דברי איש הא-להים לעלי: "כה אמר ה’... הנה ימים באים וגדעתי את זרועך ואת זרוע בית אביך מהיות זקן בביתך. והבטת צר מעון בכול אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים. ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך, וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. וזה לך האות אשר יבוא אל שני בניך אל חופני ופינחס: ביום אחד ימותו שניהם. והקימותי לי כוהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים. והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וכיכר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהונות לאכול פת לחם."
והנבואה השניה היא דברי ה' לשמואל: "הנה אנוכי עושה דבר בישראל, אשר כל שומעו תצילינה שתי אוזניו. ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דיברתי אל ביתו החל וכלה. והגדתי לו כי שופט אני את ביתו עד עולם בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כיהה בם. ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם"
ההבדל הבולט בין הנבואות הוא שהנבואה הראשונה נאמרה בגוף שני (נוכח) והנבואה השניה נאמרה בגוף שלישי (נסתר):
בנבואה הראשונה פנה איש הא-להים אל עלי ותיאר בפניו את הצרות שיבואו על ביתו: "וגדעתי את זרועך ... והבטת צר מעון... והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו...").
בנבואה השניה פנה ה' אל שמואל ותיאר לו באופן כללי את העתיד של עם ישראל: "הנה אנוכי עושה דבר בישראל, אשר כל שומעו תצילינה שתי אוזניו!" וגם באופן פרטי את העתיד של המנהיגים הנוכחיים של ישראל – בית עלי: "ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דיברתי אל ביתו ... והגדתי לו ... בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו ... ולכן נשבעתי לבית עלי..."
הפסוק היחיד שאי-אפשר לזהות בעזרת הסימן הזה הוא הפסוק שנאמר לעלי: "והקימותי לי כוהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים". הפסוק הזה גם לא קשור רק לבית עלי אלא לכל עם ישראל. לכן נראה לי שאיש הא-להים אמר אותו לעלי רק כדי לגרום לו לקנאה ולצער, כמו שכתוב בפסוק הבא: "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וכיכר לחם...".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 6 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-06-01.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim2/byt_eli