ביאור:המעמד של יואב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יואב בן צרויה נעשה שר-צבא, לאחר שהיכה את היבוסים בירושלים, כמו שהבטיח דוד (דברי הימים א יא ו): "ויאמר דויד - כל מכה יבוסי בראשונה, יהיה לראש ולשר; ויעל בראשונה יואב בן צרויה, ויהי לראש". אולם, לאחר מרד אבשלום, הבטיח דוד את המשרה הזאת לעמשא בן יתר (שמואל ב יט יד): "ולעמשא תאמרו: 'הלוא עצמי ובשרי אתה; כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף, אם לא שר צבא תהיה לפניי כל הימים, תחת יואב"!
1. ע"פ נריה קליין, לא ייתכן שדוד התכוון להפר את הבטחתו ליואב, ולכן, בוודאי, כאשר הוא הבטיח לעמשא "שר צבא תהיה לפניי כל הימים, תחת יואב ", הוא לא התכוון שעמשא יהיה במקום יואב, אלא שעמשא יהיה בדרגה נמוכה יותר מיואב - הוא יהיה "תחת יואב" בסולם הפיקוד. שימוש דומה (אם כי לא זהה) במילה "תחת" נמצא בבראשית טז ט: "ויאמר לה מלאך ה': 'שובי אל גברתך, והתעני תחת ידיה' ". אמנם, בפסוק קודם (שמואל ב יז כה), נאמר "ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא", ושם הכוונה היא שעמשא יהיה במקום יואב, אולם ייתכן שדוד השתמש במילים "תחת יואב" במשמעות אחרת.
לפי זה, דוד לא יכל להפר את הבטחתו ולפטר את יואב, אולם שלמה בנו כבר לא היה מחוייב להבטחה הזאת, ולכן יכל גם להרוג אותו.
2. ולי (אראל) נראה, שההבטחה הראשונה לא היתה נצחית: דוד לא הבטיח, שמי שיכה יבוסי - יהיה שר-הצבא לנצח, ויוכל לעשות כל פשע שהוא רוצה. הוא רק הבטיח שמי שיכה יבוסי יהיה לראש ולשר, ואת ההבטחה הזאת הוא כבר קיים - יואב היה שר-הצבא זמן רב. לאחר שיואב עשה מעשים שאינם ראויים לשר צבא (הרג את אבשלום, בניגוד לפקודה של דוד) - דוד כבר לא היה מחוייב להשאיר אותו בתפקידו.
3. בכל אופן, גם אם ההבטחה הראשונה היתה נצחית, זה עדיין לא אומר שדוד חייב להשאיר את יואב בתפקיד שר הצבא דווקא: ההבטחה היתה רק, שמי שיכה יבוסי יהיה "לראש ולשר". ייתכן שדוד התכוון למנות את עמשא על הצבא במקום יואב, ולהעביר את יואב לתפקיד שר המשקים...
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-29.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuelb/txt_yoav