ביאור:המספר הטיפולוגי ז - בראי הפסיכולוגיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אין הרבה נקודות השקה, לדעתי, בין הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, העוסקת בזיכרון, חישה ותפישה, ובין התנ"ך. ובכל אופן זיהיתי שתי נקודות מעניינות, וזו הראשונה:

בראשית ב ב: "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה".

כידוע, המספר 7 הוא מספר טיפולוגי בתנ"ך, מספר מיתי-נוסחאי, שמרבים להשתמש בו ונראה שיש בו סגולות מיוחדות. והנה, נראה שיש משמעות מיוחדת למספר זה גם מבחינת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית:

בספר "פסיכולוגיה קוגניטיבית" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב', עמ' 70, נאמר על מגבלת הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר: "קיבולת ההיזכרות המידית מוגבלת לשבע פלוס מינוס שתיים (כלומר, 9-5) יחידות מידע נפרדות זו מזו".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0102_10