לדלג לתוכן

ביאור:המיתולוגיה היוונית והתנ"ך: סיפור הבריאה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית, א': "1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. 2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על-פני תהום ורוח אלהים מרחפת על-פני המים".

כידוע, יש סיפורי בריאה רבים לעמים השונים והמתואר בספר בראשית שלנו איננו בלבדי. ואולם, אם נשים לב, נמצא שהמתואר בו מקביל מבחינות רבות לזה המתואר במיתולוגיה היוונית: שם האל הראשון הוא "כאוס", כלומר החלל הנמצא באי-סדר, ואילו כאן אומרים לנו - "תוהו ובוהו", שמשמעותו זהה. עוד מהאלים הראשונים - "גאיה", הארץ, ו"אורנוס", השמים, ואילו כאן מצויינים - "השמיים והארץ" כבר בהתחלה. ועוד - שם אנו מוצאים בתחילה את קרונוס, שכשמו כן הוא - אל הזמן, הכרונולוגיה, ואילו כאן תחילה נאמר "בראשית", כלומר - ראשית הזמן, וכן הבריאה נעשית בשבעת ימי השבוע על-פי סדרם. עוד ניתן למצוא את התהום, שמצויה גם כאן וגם ושם וכן גם במיתוס המסופוטמי בדמות תיאמת, אלת הים, שנגזרה לשני חלקים וממנה נברא העולם בידי מורדוך, שהוא המקביל לאלוהים.

זה הדומה, אך יש גם שוני מהותי כמובן והוא - שמה שמופיע במיתולוגיה היוונית כאלים מופיע בסיפור העברי כנבראים בלבד. אלוהים הוא אחד ואין עימו שותפים וגם לא מסופר לנו דבר אודותיו, שלא כבמיתולוגיה היוונית, בה מסופרים לנו סיפורים רבים אודות האלים - וסיפורים נוראיים ולא מוסריים ברובם. כלומר - אצלנו אין תיאוגניה, סיפור מלחמות האלים. ובכל אופן שרידים לסיפורים מיתולוגיים אפשר למצוא גם בתנ"ך העברי, כמו - איוב כו יב: "בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב", כשרהב מפורש כתנין קדמון שנלחם באלוהים. גם תיאמת הייתה תנין.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-05-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0101_20