ביאור:דרשות שהשתבשו בגלל חוסר ניקוד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רוב הדוגמאות ע"פ הרב ראובן מרגליות, "מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו יז", עמ' פח.

כמה דרשות בתלמוד מסתמכות על שינוי ניקוד, ומכיוון שהתלמוד לא היה מנוקד, המעתיקים שינו את הגירסה באופן שעלול לגרום לטעות.

א. כתוב בתורה, (שמות כג כה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ...", ובתלמוד: "תנו רבנן: מניין לברכת המזון מן התורה?... הרי אומר ובירך את לחמך ואת מימיך - אל תקרי ובירך אלא וברך" (ברכות מח:) . בקריאה שטחית אפשר לחשוב שלחכמי התלמוד היתה גירסה שונה של הפסוק, שבה נכתב "ובירך" עם י, אך למעשה ברור שהכוונה היא לדרוש את המילה בשינוי ניקוד: "אל תקרא וּבֵרֵך, אלא וּבָרֵך ": אל תסתפק בכך שה' יברך את לחמך ואת מימיך, אלא בָּרֵך גם אתה את ה' על הלחם ועל המים. מכיוון שבתלמוד אין ניקוד, הוסיפו מעתיקי התלמוד את האות י "ובירך" (וראו הגהות יעב"ץ על ברכות י., ד"ה "חטאים כתיב קרי ביה") .

ב. כתוב בתורה, (דברים ז יג): "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ...", ובתלמוד: "אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, שנאמר ובירך פרי בטנך, פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך" (ברכות נא:) , והדרשה תמוהה, שהרי כל הקטע נאמר בלשון נוכח "ואהבך, וברכך, והרבך", וגם בהמשך "פרי אדמתך", וברור שלא היה אפשר לכתוב "פרי בטנה". וייתכן שהגירסה המקורית בתלמוד היתה "פרי בִטְנֵךְ לא נאמר אלא פרי בִטְנְךָ", כלומר, מכיוון שהאם היא היולדת, היה ראוי לכתוב את הפסוק בלשון נקבה, ובכל זאת נכתב בלשון זכר כדי ללמד שעיקר הברכה היא על פרי בטנו של האיש. והמעתיקים ראו לפניהם פעמים "בטנך" בלי ניקוד, ולכן הגיהו בטעות ותיקנו ל"בטנה".

אמנם גם לפי זה הדרשה אינה מובנת, שהרי הפסוק כולו כתוב בלשון זכר, כמו פסוקים רבים אחרים הכתובים בלשון זכר ומכוונים גם לנשים. אילו היתה מילה אחת בפסוק כתובה בלשון נקבה, הדבר היה נראה מוזר ותמוה, וצ"ע.

ג. כתוב במשנה, שמי שאמר "הריני כזה - הרי זה נזיר". והקשו בתלמוד: "נהי נמי דתפוס בשערו, הריני כזה לא אמר!" (נזיר ג.) ותירצו: "אמר שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו". ותמהו המפרשים, איך הקשו "הריני כזה לא אמר", והרי המשנה בפירוש מדברת על אדם שכן אמר "הריני כזה"! וייתכן שיש לנקד במשנה "הריני כזֶה" בלשון זכר, ובתלמוד "הריני כזֹה" בלשון נקבה, ובלשון התלמוד שיער הוא לשון נקבה ("שתי שערות") . ושאלת התלמוד היא, מדוע מי שאומר "הריני כזֶה" הוא נזיר? נניח שהוא תופס בשערות ראשו ומתכוון להגיד שהוא רוצה להיות "כזה", כלומר שיהיו לו שערות ארוכות, הרי אילו זו היתה כוונתו, היה צריך לומר בלשון נקבה "הריני כזֹה"! ולכן תירץ שמואל, שמדובר במצב שהיה נזיר עובר לפניו, והוא הצביע עליו ואמר "הריני כזֶה", כמו הנזיר.

ראו גם דרשות המסתמכות על שינוי בנימת הדיבור .

תגובות

סליחה על התגובה הלא מלומדת, אבל איזה יופי, אני התרגשתי.

-- idanyahav1, 2010-10-11 20:56:22

הערה לדרשה א'

דרשות מסוג זה "אל תיקרי..." דהיינו שינוי הנקוד במסורה על מנת לדרוש דרשה הוא דבר מקובל ע"י חז"ל ויש דוגמאות רבות לכך (אל תיקרי בנייך אלא בונייך" )

על פי מפרשים רבים וטובים (המלבי"ם), העניין נובע מאי-בהירות הטקסט המקראי כתוצאה משינוי בהצגת הפועל או התואר. דרשת חז"ל מאפשרת לדרוש את המשפט ביתר התאמה לאחר שינוי הניקוד

במקרה שלפנינו, הדרשה נובעת (ע"פ התורה תמימה) מכך שכתוב "ועֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ..." והיה לו לכתוב "ואברך את לחמך ואת מימיך", שהרי בהמשך הפסוק כתוב "והסירותי מחלה מקרבך..." שהקב"ה יסיר, לכן דרשו חז"ל דרשה זו וברך - שהאדם יברך

-- Yosi, 2011-11-30 07:57:50

מקרה זה לא בהכרח מוכיח כי הדרשות השתבשו !

-- Yosi, 2011-11-30 10:21:24

משמעות הדרשה היא בוודאי כמו שכתבת, אבל כמו שהדרשה כתובה נראה שהיא מתייחסת לכתיב (בירך לעומת ברך), כאשר למעשה היא מתייחסת לניקוד, והאות י מיותרת.

-- אראל, 2011-11-30 18:29:54

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-28.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/niqud