ביאור:דברת שלמה - פרשת ויקהל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חזרה לדף המבוא בספר דברת שלמה של המגיד מלוצק
פרשת ויקהל
תיקון העולם לא בשבת
[עריכה]חז"ל: מלאכת המשכן אינה דוחה את השבת
[עריכה]|
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: |
- ויקהל משה כו'
- אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי כו'
- לא תבערו אש בכל כו'
- ויאמר משה כו'
- זה הדבר כו'
- ופירש"י: למה נסמכה שבת למלאכת המשכן?
- לומר לך - שאין מלאכת המשכן דוחה שבת.
- ולהטעים הדבר יותר,
- מבואר דהנה כתיב תיעשה מלאכה
- דאי' בזוה"ק דבמלאכת המקדש דשלֹמֹה -
- המלאכ' נעשית ממילא, ומתברכת ביד הבונים.
- כמ"ש 'והבית בהבנותו' כו' - דמשמע ממילא
- ולא הוצרכו לעשות שום מלאכה
- וכמו כן היה' במלאכת המשכן
- וז"ש תֵּעשה מלאכ' - ממילא
- והוה סד"א דיכול לעשות' אפי' בשבת -
- כיון שאינו עושה שום מלאכה שנעשית ממליא
- ולכ"א ולכן אמר: אעפ"כ אף על פי כן - כלומר למרות המצווה לבנות את המשכן וביום הז' שבת לד' אלהיך כו'
- וכן איתא בלק"ת ?.
ישראל מתקנים את העולם
[עריכה]|
זהר פרשת בראשית (דף סב עמוד א) ורזא דמילה בראשית - ב' ראשית האי נקודה:... ומלכותו בכל משלה... |
- אנם אמנם (טעות דפוס) טעם לזה שאין מלאכת המשכן דוחה שבת
- י"ל דהנה יש לדקדק עוד לשון אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם.
- וצוה תיכף על שמירת שבת - שלא לעשות בו שום מלאכה.
- ואיך אמר 'לעשות אותם'?
- גם: מה שדרשו חז"ל ל"ט מלאכות מתי' מתיבות - כלומר למדו את זה מהמילים 'אלה הדברים' -
- צ"ל צריך להבין למה יהי' רמוזים דווקא בתי' בתיבות (כלומר: במילים) אלה הדברים.
- דהנה שמעתי ממורי המגיד ממעזריטש זללה"ה
- ע"פ על פסוק הגדיל ד' לעשות עם אלה כו'
- כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
- ואחז"ל שהניח הקב"ה את העולם בלתי מתוקן בשלימות
- והטיל על ישראל עם קדושו, שיתקנו הם את העולם
- להביאו אל שלימותו
- וז"ש 'אשר ברא אלהים לעשות'
- ר"ל: שנצרך עדיין לעשות - והוא ביד ישראל
- והנה התיקון של העולם ע"י ישראל הוא ע"י התורה והמצות
- כמ"ש בתיקונים:
- לעבדה - בפקודין דעשה
- ולשמרה - בפקודין דל"ת
- והנה כשיהי' התיקון - שיתוקן העולם בשלימות - יבוא משיחינו בב"א
- וז"ש: אז יאמרו בגוים הגדיל ד' לעשות עם אלה
- ר"ל כי מה שהניח הקב"ה לתיקון - כבר נתקן ונתגדל על שלימותו
- וז"ש: הגדיל ד' לעשות
- ר"ל אשר ברא אלהים לעשות ... כבר הגדיל
- וכ"ז ע"י וכל זה על ידי ישראל
- ע"כ עד כאן (כלומר: סוף ציטוט ודפח"ח ודברי פי חכם - חן (כלומר: יש יופי בדבריו של חכם. ח"ן פירושו גם 'חכמה נסתרת' כלומר: סודות)
שבת מוסברת באופן שונה בעשרת הדברות
[עריכה]- ועפ"ז יתורץ קושיות בעל עקדה
- למה גבי זכור את יום השבת כו'
- כתיב הטעם כי ששת ימים כו
- וגבי שמור את יום השבת כתיב הטעם
- וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך כו'
- דהנה כתיב בת"ז בתיקוני זהר
- לעבדה - בפקודין דעשה
- ולשמרה בפקודין דל"ת
להתרחק מרוע ולהתקרב לבהירות
[עריכה]- ולהבין זה דהנה נתב"ל נתבאר לעיל כמה פעמים
- שהקב"ה ברא עולם,
- והמשיך והשפיע חיותו בתוך העולם בגין דישתמודעין ליה ויודבקו
- ויתקשרו בבהירותו הגדול הבב"ת הבלתי בלי תכלית ית'
- ובזה יש ב' בחי'
- אחד - להסיר הבגדים הצואים מן הרוחניות והחיוּת
- שהם עביוּת וגסוּת של זה העולם השפל והעכור
- ולהתרחק ממנו ומתאותיו המכוערים ולשמור מאוד מהם ומהדומה להם
- וזהו ע"י שמירת פקודין דל"ת דלא תעשה
- ובחי' ובחינה זו נקראת יצ"מ יציאת מצרים - שהוא היציאה מהזוהמה והטומאה.
- והבחי' הב' הוא להעלות החיות והרחניות - ולדבק בהשורש,
- שהוא בהירות אורו ית' הבב"ת הבלתי בלי תכלית - כלומר האינסופי
- וזהו ע"י פקודין דעשה -
- כי מצוה הוא שם הוי"ה ב"ה.
מקומה המרכזי של השבת בעליית העולמות
[עריכה]- והנה עיקרי כללית עליות כל העולמות הם על שבת קודש
- כי תי' תיבת קודש הוא לשון מופרש ומעולה מאוד
- שהוא עולם המנוחה והתענוג -
- עלמא דחירות מבחינת העבדות כלומר עולם של חירות מן העבדות
- ולכן נאסרו המלאכות - שהוא עבדות
- כמ"ש כל מלאכת עבודה כו'
- ולכן יש בשבת עשה ול"ת
- כי העש' הוא מס"נ מסירות נפש והתקשרותנו בו ית"ש יתברך שמו
- ולדבק בבחי' קודש שהוא עולם המנוחה והתענוג, ועלמא דחירות - כנ"ל כנאמר לעיל
- וממיל' אנו מצווים לשמור עצמינו מן המלאכה כנ"ל - שהוא הל"ת ה'לא תעשה'
- וז"ש חז"ל שמור וזכור - בדיבור אחד נאמרו
- כי שם למעלה במקום קודש הנ"ל - מתאחדים העש"ה ול"ת
- כי בעלמא דחירות ממילא אין שם שום מלאכה
- כי שם המתקת כל הדינים...
- רק למטה יש שם מלאכ':
- רק שיהי' בקדוש' - שהוא העשה
- ולשמור מן התיעוב והטינוף - שהיא בחי' הל"ת, הנקרא יצ"מ יציאת מצרים כנ"ל
- ולכן אצל זכור כתיב כי ששת ימים... וכו' וינח... כו' -
- שהוא עליות החיוּת ודבקותם בו ית' - בעולם המנוחה והתענוג כנ"ל.
- וגבי שמור שהוא הל"ת הלא תעשה כתיב וזכרת כי עבד היית... כו' ויוציאך... כו'
- ועי"ז ועל ידי זה נתעלו העולמות ויתקנו
- וז"ש ושמרו בנ"י את השבת... כו'
- שאז יתוקן הלעשות את השבת - כמו עם השבת
תיקון העולם ('הדברים') על ידי קיום השבת משתי בחינותיה
[עריכה]- וז"ש אלה הדברים
- כי תיבת אלה כאלו מורה באצבעו על העולם שנקרא הדברים
- כמש"ל כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים - מפני שנהווה ע"י דיבורים
- כמ"ש כמו שנאמר בדבר ד'... כו' בדבר ד' שמים נעשו
- ויש בהעולם כל המלאכות - שהם ל"ט
- ולכן נרמזו הל"ט מלאכות - {ב|בב' תיבות|בשני המילים}} אל צריך להיות: אלו והכוונה לשני המילים: 'אלה הדברים'
- וכ"ז וכל זה הוא העולם צריך לתיקון
- וזהו אשר צוה ד' לעשות אותם' - כנ"ל
- ויתוקן זה כשיעשו המלאכות בקדושה ובשמירה מן התיעוב
- ובזה יהי' נדבקים בקדושה
- וישרֶה הקב"ה שכינתו בתוכינו - ויהי' יחוד קוב"ה ושכינתי'
- וזהו - ע"י מלאכת המשכן
- שהגם שיש שם מלאכה.במקור מופיעה נקודה, ואולי בכתב היד היה קו ממשיך {{{2}}}
- אמנם הוא בקדושה
- וז"ש ששת ימים תעשה מלאכה
- שע"י גודל הקדושה - תעשה ממילא כנ"ל
- ועי"ז יתוקן כנל כל הל"ט מלאכות שבכל העולם.
- וז"ש לעשות אותם.
- אמנם עליות שבת הוא יותר גדולה
- ששם אין שום מלאכה כלל
- כי שם אין שום דין וצמצום כלל
- וזהו - ביום השביעי יהי' לכם שבת - לא תעשו... כו'
- והטעם לזה: לא תבערו אש - שהם הצמצומים,
- ביום השבת - כי שם עלמא דחירות
- ונפתח אור הבהיר הבב"ת הבלתי בלי תכלית, או בלתי בעל תכלית - אינסופי כנ"ל:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נרשם לעילוי נשמת סבתי הק"מ - האשה הטובה והצדיקה מרת ששה מלכה בת מנחם מנדל ורבקה זי"ע