ביאור:אפלטון והתנ"ך: מקור השפה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית ב כ: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו".

האדם, הוא אדם הראשון, שמוזכר כאן בהא הידיעה, קורא לכל דבר בשמו והמסורת או הקבלה אומרת שנתן שם על-פי מהותו של כל דבר. גם במקומות אחרים בתנ"ך אנו יכולים לראות הרבה פעמים ששמות ניתנים על-פי המהות ובשיטה זו נוקט אף האל עצמו, למשל בשינוי שמו של אברהם מאברם.

והנה, בדיאלוג של אפלטון "קראטילוס" קרטילוס אומר - "כל דבר ודבר נכון לו שמו על פי טבעו" (כל כתבי אפלטון, כרך א', עמ' 511) ועל זה נסוב כל הדיאלוג: סוקרטאס אומר, כי לדברים יש הוויה קיימת, שאינה כרוכה ביחסם אלינו, שהרי אם כולם שווים אין נכון יותר ונכון פחות - והמחוקק קבע את השמות. אז הוא מנתח את מוצא השמות, אך לבסוף הוא מגיע אל היסודות של המילים. הוא מעלה את הטענה כי - "שם - חיקוי קול הוא" (שם, 568) ודוחה זאת, אלא - שחייבים להפריד התנועות והאותיות. כמו כן אין לנקוט תירוצים כמו - האלים קבעו, או נכרים, או קדמונים, אלא לתת חשבון. וחותם - המילים חלקן נקבעו יפה וחלקן לא.

גזירת המילים ממילים בסיסיות יותר ידועה לנו מן הבלשנות, אף כי נראה - ואינני דובר יוונית - כי סוקרטאס מפריז בניתוחיו, ואולם להסבר מקורן הראשון קצרה ידינו מהגיע ורק הקבלה מתייחסת לכך. גם אני ניסיתי להתייחס לכך בספרי - "יסודות הבניין" והרוצה יעיין שם. ועוד יש לתת את הדעת על החלוקה לשפות שונות. התנ"ך המתייחס לכך כידוע בסיפור על מגדל בבל.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-04-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0102_6