באר היטב על אורח חיים תקנח
סעיף א
[עריכה](א) שלא: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט"ז ומ"א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ"א ע"ש. וע' בשו"ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר"ש מפראג פסק כשחל ט"ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה"ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי"א דעשירי גופא חומרא. אחרונים.
(ב) חצות: וה"ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש"ל. ומ"מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ"א.
(ג) מותר: והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי"ל מ"א.
(ד) אסור: והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ"א כתב בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ"א ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בציבור.