באר היטב על אורח חיים תצז
סעיף א
[עריכה](א) נשמטים: לפי שהם מכוסים מן העין מ"מ. וכתב המ"א וא"כ אם המים צלולים שרואין הדגים מותר אם אין מחוסרים צידה ועיין סעיף ה'.
סעיף ב
[עריכה](ב) לפניהם: אבל ברחוק מהם קצת מות' ליתן מ"א ע' סי' שכ"ד סי' ג'.
סעיף ג
[עריכה](ג) ספק: אע"ג דקי"ל ספיקא דרבנן לקולא הכא אסור משום דהוי דשיל"מ עיין י"ד סי' ק"י. אבל לערב מותרין אפי' ודאי ניצודו היום ממיל' עיין סי' שכ"ה. (ועיין בספר אלי' רבה מה שתירץ על תמיהת הב"ח דרצה לחלוק על ש"ע דמתיר במצא מקולקלות והסכים לפסק ש"ע ע"ש שהאריך בדברים ישרים.
סעיף ד
[עריכה](ד) ספק ספיקא: וביורה דעה סימן ק"י סעיף ח' כתב רמ"א די"א דבספק ספיקא לא מהני דשיל"מ וכאן לא כ' כלום וצ"ע ט"ז. ועיין ש"כ ובפר"ח שם ועמ"א.
סעיף ה
[עריכה](ה) צרה: ולפ"ז יש היתר גמור בדגים שמכינים מעי"ט ונותנים אותם לתוך תיבה גדולה נקובה במים. ומהרש"ל פרק א"צ כ' ג"כ להתיר בתיבה זו אפי' אם צריך מצודה קטנה להושיט שם אין שם צידה ע"ז אלא שכתב שם שנ"ל לחלק דוקא אם רוצה ליקח כולם ולבשלם מותר אבל אם רוצה ליקח א' או ב' ירא שמים יקשור בחוט אותו שצריך לו ע"ש. והב"ח כתב אם הקסטי"ן רחב יותר מששה טפחים אסור ליקח ממנו ע"ש. והט"ז העלה ומתיר בלא קשירת חוט ואפילו רוחב יותר מששה טפחים רק שלא יחזור למים מה שלא ייטב לו ע"ש. והמ"א כתב דיש להחמיר עכ"פ לעשותה ע"י עכו"ם כשהארגז רחב ע"ש.
סעיף ו
[עריכה](ו) אווזים: וה"ה שאר עופות שבאין לכלובן ה"ל כניצודין ושרי לתפסן אפילו חוץ לכלובן ואפי' צ"ל הבא מצודה ונצודנו מותר ואפי' חוץ לחצר שרי לתפסן. אבל אותן שקנה מחדש ועדיין לא הורגלו בביתו ואין באין לכלובן לערב דינן כשאר חיה ועוף שכל מה שאסור דאורייתא אין חילוק בין שבת ליו"ט וכ' רש"ל ירא שמים יברור מערב יו"ט ויאמר זה וזה אני נוטל. וכשא"צ לאכלן אסור לצודן עמ"א וט"ז.
סעיף יד
[עריכה](ז) סביבותיהם: פי' בתוך נ' אמה.
סעיף יז
[עריכה](ח) למכרה: וכתב הלבוש סי' ת"ק דבמקום שאינו מנקר מותר למכור האחוריים לעכו"ם בדרך זה דאל"כ לא ישחטו בהמות לי"ט עכ"ל וכתב המ"א ונ"ל דאם יש לשמרו עד אחר יו"ט שלא יסריח אסור למכור לעכו"ם טרפה או אחוריים. ואם נשחטה מערב יו"ט בכל ענין אסור כמ"ש בסי' תצ"ט אא"כ נשחטה סמוך ליו"ט שלא היה אפשר למכור קודם י"ט ע"ש.