באר היטב על אורח חיים רנד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) האש:    משמע דבצלי קדר שרי. מ"א.

סעיף ב[עריכה]

(ב) בישולו:    ועי' סי' קי"ג די"א שהוא שליש בישולו והכא פסק לחומרא משום חומרא דשבת.


סעיף ג[עריכה]

(ג) אסור:    ודוקא בשנתן על גבי האש שהוא מגולה אבל כשנתן לתוך התנור מכוסה אפי' בשר עז שרי בדיעבד. ב"ח מ"א.

סעיף ד[עריכה]

(ד) חשיכה:    דחשיבי כמו נתבשלו כמב"ד דהרי ראוין לאוכלן חיין ול"ד לבצל בס"ב דאסור דאין טוב לאוכלן חי כמו תפוחים וה"ה כל דבר שאין טוב לאוכלו חי דאסור. מ"א.

(ה) שממהר:    וכ"ש שאסור להניחם בשבת סמוך לתנור אפי' קודם שהוסק ועי' סוף סימן רצ"ג. מ"א: מ"א.

סעיף ה[עריכה]

(ו) פלאדי"ן:    ופשוט דבכירה גרופה וקטומה הכל שרי ועוגה או מיני בצק שאופין בקדירה דינן כפת ב"ח. ובלבד שאינן ממולאין מ"א (ובספר אבן העוזר מיישב מה שהקשה הב"ח והט"ז ומ"א והעלה להלכה אין לאפות פת בע"ש סמוך לחשיכה אלא כדי שיקרמו פני התחתון או עליון אבל אם נאפה בכלי צריך שיקרמו פני העליון והתחתון וגם מה שבתוכה כמב"ד).

(ז) בשוגג:    והא דלא קנסינן גם בשוגג כמ"ש ס"ח שאני הכא כיון דאין לו מה יאכל שרי.

(ח) סעודות:    ואם יש לו פת אחד מזון לג' סעודות אסור להציל בשבת בשביל לחם משנה דעיקר היתר בפת דוקא משום דחייב לאכול פת בשבת וא"כ שאר תבשילין אסור כי אם באין לו לאכול כלל עיין מ"א.

(ט) בשינוי:    דרדיית הפת שבות היא.

סעיף ו[עריכה]

(י) סקילה:    ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות רי"ו.

סעיף ז[עריכה]

(יא) סעודות:    ודוקא כשרוצה לאכול ממנו בשבת אבל אסור להוציא לצורך חול. מגן אברהם.

סעיף ח[עריכה]

(יב) התנור:    ובטח פיו בטיט שרי. מ"א.

סעיף ט[עריכה]

(יג) מים:    אע"ג דמים ראוין לשתות חיין מ"מ אין טובין כ"כ כפירות כמ"ש ס"ד או י"ל דהכא איירי דקא בעי לה להדחה ואז צריכין להיות חמין ולפ"ז אסור ליתן מים לתוך הקדירות שבתנורים אע"ג דמתכוין שלא יבקע הקדירה מ"מ הא קבעי לה להדחה וחיישינן שמא יחתה לכן צריך ליתנן מבע"י מ"א וע"ל סימן רנ"ג ס"ק כ"ד מש"ש בשם המ"א.