באר היטב על אורח חיים קיז
סעיף א
[עריכה](א) השנים: צ"ל ושבענו מטובך ולא מטובה. הרא"ש ורש"ל. עמ"א. וט"ז כתב כשהוא בדרך יאמר מטובך וכשהוא בעיר יאמר מטובה ע"ש הטעם ובסידור האר"י ז"ל כ' מטובה.
(ב) ס': כלומר בתפלת ערבית שמתחיל יום ס'.
(ג) הס': כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן בכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי יום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה. ולעולם ב' ימים בין תקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכת ליום ד'.
(ד) ובא"י: לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה הוא מכל הארצות. מי שיצא מא"י לח"ל אם יש לו אשה ובנים בא"י אע"פ שאין דעתו לחזור בימי הגשמים שואל כבני א"י מוהריק"ש והלק"ט ח"א סי' ע"ד. ושמעתי מהרב מהורר"א יצחקי זלה"ה ששמע ממהר"י מולכו זלה"ה שמהר"ז גוטה ז"ל וכמה גדולים אחרים שחלקו על מוהריק"ש בזה וכתבו דשואל כבני ח"ל וכן פסק בתשובת דבר שמואל סי' שכ"ג ופרי חדש פסק שבני א"י שבאו לח"ל כל זמן שדעתם לחזור בכל אותה שנה לא"י שואל כבני א"י ואם אין דעתם לחזור אלא אחר שנה או שנתיים כמו שלוחי א"י אע"פ שיש להם אשה ובנים בא"י שואל כבני ח"ל ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ה) בש"ת: ונראה דלפ"ז כ"ש שיש לנו לשאול מטר אחר ז' מרחשון תוך ס' לתקופה בש"ת כשצריכין לכך דהא אפי' בתקופת תמוז דסי' קללה הם שואלין בש"ת. וכתב ט"ז הא דציבור מותר להתפלל בש"ת היינו כשמתפללין בלחש אבל לא יאמר אותו הש"ץ בקול רם אפילו בש"ת. והב"ח כתב קבלתי שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חז"ל אפי' בש"ת אלא מרצין לפניו יתברך בתענית וסליחות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר ושמעתי ששני גדולים הורו לשאול בצבור ותן טל ומטר בש"ת בעת עצירת גשמים ונאספו לעמם באותו שנה ותלו הדבר בדאטרחו קמי שמיא עכ"ל ובתשוב' הרא"ש כלל ד' סי' י' כ' דאף בשבת שאין מתענין מזכירין י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר ע"ש וכתב ט"ז עליו דאם יש עיקר לקבלה זו נראה פשוט שבתפלה של ש"צ קאמר אבל כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר בש"ת בלחש כמ"ש ע"ש.
(ו) כלל: ונראה לפ"ז בן ח"ל שטעה ושאל גשמים בתפלה אחר ז' מרחשון תוך ס' יום לתקופה שאין צריך לחזור אפילו אין צריך לגשמים. שכנה"ג מט"מ הרדב"ז סי' נ"ח [ח"ו סימן ב' אלפים נ"ה]. וכ"כ ע"ת. ופר"ח חולק דצריך לחזור אם אין צריכין לגשמים ע"ש והא דכתב בש"ע הצריכים מטר וכו' היינו דוקא כשנעצר המטר אבל בלאו הכי מחזירין אותו אע"פ שהגשם במקום ההוא אינו סי' קללה וצ"ע מ"מ בשעת הקציר לכ"ע מחזירין אותו. מ"א.
סעיף ג
[עריכה](ז) אותו: עמ"ש בס"ק שלפני זה אם שאל מז' מרחשון ואילך מה דינו. אם נמשך בתפלת שבת והתחיל בואתה חונן וסיים בברכת השנים ואז נזכר שהוא שבת והיה בימות החמה ושאל מטר חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואז ילך אצל שבת. הלק"ט חלק ב' סי' צ"א.
סעיף ד
[עריכה](ח) הגשמים: ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם כמ"ש סי' קי"ד ס"ו.
(ט) טל: ולעיל סי' קי"ד לענין הזכרה סגי טל עי' ט"ז הטעם.
סעיף ה
[עריכה](י) בש"ת: אבל הזכרה לא שייכא בש"ת דשבת הוא.
(יא) עננו: דשאלה חמירא מעננו ואם לא אמרו מחזירים אותו משא"כ בעננו.