באר היטב על אורח חיים קי
סעיף א
[עריכה](א) הדחק: או שהשעה עוברת. כנה"ג מ"א.
(ב) שיפסיקוהו: קאי ג"כ אדלעיל כשהוא בדרך ורואה שיפסיקוהו אבל בלא"ה מתפלל מהלך או מיושב. ב"ח מ"א.
(ג) הגשמים: מפני שצ"ל ותן טל ומטר ובמ"ש וי"ט צ"ל הבדלה.
סעיף ב
[עריכה](ד) בכך: וה"ה שילכו לבה"כ להתפלל בעשרה ל"ח. והיכי דנהוג נהוג. מג"א.
סעיף ד
[עריכה](ה) לשלום: ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום גמ'.
(ו) רבים: דוקא תפלה הקבוע לרבים כמ"ש סי' תקס"ה סוף סעיף א' אבל מלת ותתנני לחן יאמר בלשון יחיד ס' הקנה ע"פ הסוד ויעסוק בתורה בדרך אבל לא יעיין בהלכה דילמא אתי לאטרודי גמ' דתענית וכתב המ"א ואפשר דביושב בעגלה ואיש אחר מנהיג הסוסים שרי אפילו עיון. ואל יאכל יותר משני רעבון משום חולי מעיים (שם) ויכנס בכי טוב ויצא בכי טוב. עיין תוס' שם.
(ז) לירד: מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דקי"ל רוכב כמהלך דמי. ש"ג.
סעיף ה
[עריכה](ח) ביום: פי' בכל יום ויום שהולך יאמר אותה ב"ח וט"ז וכנה"ג דלא כטועים שאין אומרים אלא ביום ראשון שיוצאים לדרך אלא כל זמן שהוא בדרך מחויב לומר בכל יום שהולך.
סעיף ו
[עריכה](ט) בבוקר וכו': יש שהבינו דהאי בבוקר נמשך למטה כלומר כשהיה יוצא לדרך אפי' אחר התפלה היה אומר בבוקר כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים וכ"ה דעת הט"ז ולא היא אלא דמלת בבוקר נמשך למעלה כשהיה יוצא בבוקר קודם התפלה ואמר הברכות בדרך וכו' דהא אסור לאומרה עד שהחזיק בדרך כמ"ש ס"ז. באר שבע דף ק"ט מ"א וע"ת ושכנה"ג ולדברי ט"ז מה שאמר (בס"ד) [בס"ז] אחר שהחזיק בדרך. פירושו שיהיה מוחזק בודאי לילך ע"ש. ודוחק הוא ונסתפקתי אם יוצא בדיעבד אם אמר בביתו. ותפלת היוצא מן הכרך הנזכר בסי' ר"ל לכ"ע אומר אותה בביתו ע"ש.
(י) לחברתה: שאינה פותחת בברוך ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר. של"ה נ"צ ואגודה: נוהגים ליטול רשות מהגדולים ומתברכים כשהולכים בדרך ויש סמך ממ"ש חז"ל נמלכין בסנהדרין פרש"י נטלו רשות כדי שיתפללו עליהם. עט"ז.
סעיף ז
[עריכה](יא) בדרך: ולא יאמר בתוך עיבורה של עיר דהיינו בתוך ע' אמה ושירים מן העיר דעיבור' דמתא כמתא דמי.
(יב) פרסה: הוא ח' אלפים אמה דמיל הוא אלפים אמה ופרסה הוא ד' מילין ואם הולך במקום סכנה יש להתפלל ת"ה אפי' בפחות מפרסה. ט"ז וכ"כ ע"ת.
סעיף ח
[עריכה](יג) לבה"מ: נ"ל דה"ה במי שיושב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט מי שהגיע להוראה. וי"ל נוסחא א' קצרה כוללת הרבה וזו היא. יר"מ יאו"א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. עכ"ל ט"ז וכן כתב המ"א שהאר"י ז"ל היה אומרה בכל בוקר. וכתב המ"א תפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום.