לדלג לתוכן

באר היטב על אבן העזר קעח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) לו:    ואסור להתייחד עמה. תשובת הרא"ש ב"ש.

(ב) כתובתה:    אבל מה שהכניס' לו נוטלת עם תוספת שליש הנהוג בינינו. כנה"ג בהגהת ב"י.

סעיף ג

[עריכה]

(ג) כהן:    דס"ל דפיתוי קטנה הוי כאונס. ואם בא עליה באונס והבועל הוא ישראל והבעל כהן ע"ל סי' י"א.

(ד) לזנות:    עיין בט"ז י"ד סי' נ"ט ס"ק ט'. ואם זינתה ברצון כדי להציל נפשות כאסתר לאחשורוש אסורה לבעלה עיין ב"ש וע"ל סי' ו' מש"ש בשם שבות יעקב ח"ב סי' קי"ז.

סעיף ה

[עריכה]

(ה) כאחד:    הרמב"ם בפ"א מהלכות סוטה דין ג' ועיין מ"ש הכסף משנה שם בשם הירושלמי ולכאורה דבריו שם סותרים למ"ש בהלכות נזירות פרק ט' דין י"ו ע"ש ועיין מש"ש מגדל עוז ודו"ק.

סעיף ז

[עריכה]

(ו) קינוי:    וה"ה אם קינא לה ע"פ שליח עיין בספר באר שבע דף נ"ט ועיין כנה"ג בהגהות הטור.

סעיף ח

[עריכה]

(ז) בעיניו:    כאן לא כתב והיא שותקת משמע אפילו במכחישתו צריך להוציא כיון דהיה קינוי עיין פרישה.

סעיף יא

[עריכה]

(ח) והסתירה:    ל"ד אחר הקינוי והסתירה אלא אפי' לא קדמה הסתירה כל ששמע העם מרננים אחר הקינוי אסורה לו ויוציאנה. כנה"ג.

סעיף יד

[עריכה]

(ט) שנטמאה:    ואם אחר שהעיד ע"א שנטמאת בא ע"א ומכחישו לא משגחינן בו דע"א בסוטה נאמן כתרי עיין ב"ש.

סעיף יז

[עריכה]

(י) בשבילו:    ואפי' נאסרה מקודם לבעל אפ"ה נאסרה לבועל והראי' מש"ס סנהדרין דף מ"א. שבות יעקב ח"א סי' צ"ד וע"ל סי' י"א. ועיין כנה"ג בהגהת הטור סעיף יו"ד.

סעיף כא

[עריכה]

(יא) לנשותיהם:    לאו קינוי ממש קאמר אלא להוכיח אותה ויזהיר אותה שאל (תסתיר) [תסתר] עם אנשים ובזה שפיר דלא תקשה ממ"ש בסעי' ז' עיין פרישה.