באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שלד
(א) ל' הרמב"ם בפרק ט' מהלכו' שכירות דין ו' מימרא דרבא בפרק ו' דבבא מציעא דף ע"ז ע"א האי מאן דאגר אגורי לדוולא וכו'
(ב) ל' הטור ס"ב וכפי פירושו שם בגמ' עביד דפסיק אי בני מתא וכו' וכן כתב ה"ה שעיקר הפי' אם הפועלים בני אותם העיר יודעי' מנהג הנהר וכי' ולא כמו שפי' הרמב"ם שם
(ג) כן כ' הרא"ש היכא דתרווייהו איבעו לאסוקי אדעתייהו פסידא דפועלים דהמע"ה וידו על התחתונה דאבעי לי' לאתנויי
(ד) בשם הראב"ד וביאר שם כיון ששכר שמעון הבית הרי היא כמכר גמו' ונתחייב בדמים בין ידור בין לא ידור וכו' ואע"ג דקיי"ל דישנא לשכירות מתחלה ועד סוף מ"מ אין השוכר רשאי לצאת משם
(ה) שם ס"ג ושם מימרא דרבא האי מאן דאגר אגורי לדוולא ואתא מטרא וכו'
(ו) שם במימרא דרבא
(ז) מסקנת הגמ' הא דלא סיירא לארעא וכו' ומימר' דרבא סוף דף עז וכפרש"י שם שלא הוליך הפועלים שם
(ח) רמב"ם בפ"ט מה"ש ד"ד ומבואר במ"ש בסימן דלעיל סעיף א' ס"ק ג':
(ט) שם ברמב"ם דין ו' וכ' ה"ה מעשה שבפ' מי שאחזו (גיטין דף עד ע"ב) נלמד מדין האריס ומבואר בהלכות:
(י) פסק כרבה שם וכדמפרש טעמא שם משום הרוחה והא לא איצטריכ' לי'
(כ) שם וכן כתבו התוספת שם לתרץ מה שאמרו בפ"י דבבא מציעא ריש דף עז דאגר אגורי לדוולא ואתא מיטרא פסידא דפועלים וכתב ה"ה דקבלן דינו כפועל וכן עיקר
(ל) טור ס"ה בשם ה"ר יואל הלוי מההיא דרבא האי מאן דאגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא וכו' שם הביאו הרא"ש בפסקיו:
(מ) וביאר שם בשם הר"י הלוי שהבטלה גורם להם שכחה