באר הגולה (רבקש) על חושן משפט רצד
(א) לשון הטור מימרא דרב אידי בר אבין א"ר חסדא בפ"ק דב"מ דף ה' ע"ב:
(ב) הכי אוקימנא שם:
(ג) שם ס"ב מבריית' דאיסי בן יהודה שם פ"ז דף פ"ג ע"א
(ד) ל' המחבר ובא לכלול מ"ש הרמב"ם בפ"ו מה' שאלה ופקדון ד"ג וז"ל פטור משבועה ואין אומרים שמא שלח בו יד קודם שנאבד וכתב ה"ה אחר שנתבאר למעלה פ"ד שעיקר השבועה היא שנגנב וזה הביא ראיה שנגנב שלא בפשיעה ופטור מן השבועה בדין הוא שיפטר אף משבועה שליחות בו יד וזה נראה גם כן ממ"ש פרק האומנין הא יש רואה יביא ראיה ויפטר ופי' יביא ראיה שלא פשע ונפטר בכך וכן כתבו התוס' שם אמימרא דרב ששת דבסמיך והטור בס"ד בשם ר"י וכמ"ש רמ"א בהג"ה בסמוך
(ה) שם ס"ד וכ"כ הרמב"ם שם רפ"ד מימרא דרב ששת שם דף ו' ע"א וכתב ה"ה ועיקר שבועה המפורש' בכתוב י"ל שהיא שנגנב ופירוש הכתוב ונקרב בעל הבית לישבע שכן הוא שנגנב וכו'
(ו) שם ס"ב בשם הרמ"ה:
(ז) דומיא דעובדא דחביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא כו' לקמיה דרבא שם דף פ"ג ע"א
(ח) טור ס"ג בשם הרמ"ה
(ט) שם ס"ו משנה שם בספ"ז דב"מ דף צ"ד ע"א
(י) לשון הרמב"ם שבסוף הל' שאלה ופקדון מימרא פלוגתא דאביי ורבא בפ"י דב"ק דף ק"ח ע"ב ופסק כרבא וכ"פ הפוסקים
(כ) פי' בלסטי' מזוין וכ"כ רש"י ותוס' שם כ"כ הטור
(ל) הטור כ' בס"י שצריך לשלם לבעלים ויעמוד הוא הגנב לדין ליפרע ממנו וכן פירש רש"י שם וה"ה כתב שם ושאר המפרשים הקשו עליו דודאי אינו מן הדין שיתחייבו הם לשלם האונסין אע"פ שהוכר הגנב אלא כך פירושו שהם חייבים לטרוח ולדון עם הגנב משום דלפעמים הגנב אלם וקשה ואין הבעלים רוצים לטרוח לדון עמו וזה דעת רבינו ע"כ ובכ"מ ובב"י כתבו שאינו יודע מנין הכריע דעת רבינו שהרי דבריו כדברי הגמ' ממש וכל פי' שיפורש בגמ' יתפרש גם כן בדבריו ולעד"נ דדייק לה ה"ה דאי היה מחייב הנפקד לשלם להמפקיד לא הוה הרמב"ם שתיק מיניה לבארו לנו וע' בסי' ש"ה ס"ב שם העתיק לשון הטור שחייב הש"ש לשלם: