אסתר רבה ז כג
כג. [ עריכה ]
אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִתְעַסְּקִים בְּעֵצָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יוֹעֵץ לְפִי דַּרְכּוֹ וְאוֹמֵר עֲצָתִי טוֹבָה מֵעֲצָתְךָ. עֵשָׂו אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה קַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו פָּרֶה וְרָבֶה, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי. פַּרְעֹה אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה עֵשָׂו, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָחִיו פָּרֶה וְרָבֶה בְּחַיֵּי אָבִיו, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא עַד דְּאִינוּן דְּקִיקִין תַּחַת כְּרֵסֵי אִמּוֹתֵיהֶן אֲנָא מְחַנֵּק לְהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. הָמָן אָמַר, פַּרְעֹה שׁוֹטֶה הָיָה, שֶׁאָמַר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּנוֹת נִשָֹּׂאוֹת פָּרוֹת וְרָבוֹת, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וגו'. וְאַף גּוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד לוֹמַר שׁוֹטִים הָיוּ רִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִין בְּעֵצוֹת עִם מַלְכֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּטְרוֹן בַּשָּׁמַיִם, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא הֲרֵינִי מִזְדַּוֵּג עִם פַּטְרוֹנָן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מִזְדַּוֵּג לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ב, ב): יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לִי אַתָּה בָּא לְהִזְדַּוֵּג, כַּמָּה גְדוּדִים יֵשׁ לְפָנַי, כַּמָּה בְּרָקִים כַּמָּה רְעָמִים, כְּהַהִיא דִכְתִיב (שמואל א ז, י): וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל, וְכַמָּה שְׂרָפִים וְכַמָּה מַלְאָכִים, אֶלָּא גְּבוּרָתִי תֵצֵא וְנִלְחֶמֶת עִמָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה יד, ג): וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב. וּכְתִיב (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה וגו'. מַה כְּתִיב תַּמָּן (זכריה יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.