אנושה ענושה
זולת / רבי אברהם אבן עזרא
[עריכה]אֲנוּשָה, עֲנוּשָׁה / גְּרוּשָׁה מִיְרוּשָׁה,
כְּבוּשָׁה, כְּתוּשָׁה / וְסוּת בּוּשָׁה לְבוּשָׁה,
בְּתוֹךְ פַּח יְקוּשָׁה, / וְהַקּוֹל קוֹל חֲלוּשָׁה.
וְאִם צַר לָהּ כֹּחָהּ – / תְּאַמֵּץ אֶת רוּחָהּ
בְּאֵל חַי הִבְטִיחָהּ, / וְתִשְׁפֹּךְ לוֹ שִׂיחָהּ,
בְּהֵיכָלוֹ תְבַקֵּר –
יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.
בְּחוּגָה פְּעָמִים / בְּמַצְרֵף אֵשׁ לְאֻמִּים,
תְּקַו נִחוּמִים / מִיָּמִים לְיָמִים,
וְקִצִּים רְשׁוּמִים / סְתוּמִים וַחֲתוּמִים.
אוּלַי בָּא, אוּלַי, / דְּבַר צִיר עַל אוּלָי;
'יַד הָיְתָה אֵלַי, / וַיֹּאמֶר אֵלַי:
עַד עֶרֶב בֹּקֶר'?
רָדוּ מְשַׂנְּאִים / נְשׂוּאִים עַד נְשִׂיאִים.
וּבְנִֵי נְבִיאִים / כְּמוֹ רֹאִי לְרוֹאִים,
יָרְדוּ פְלָאִים / בְּרֻבֵּי תַּחֲלוּאִים.
בְּיַד צָר נִדְכֵּינוּ, / בְּגָלוּת נֻכִּינוּ,
וְעֶרֶב בָּכִינוּ / לְאֵל, וְחִכִּינוּ
עַד אוֹר הַבֹּקֶר,
הֲלוּמָה, זְעוּמָה, כְּמוֹ דוּמָה בְכֶלֶא,
אָמְרוּ נְבִיאִים כִּי תֵצֵא בְּפֶלֶא:
'לִינִי הַלַּיְלָה וְעוֹד שַׁחַר יַעֲלֶה!'
הֲיֵשׁ זוּלָתְךָ מִי / יוֹשִׁיעַ עַמִּי?
וְאִם לֹא תַךְ קָמִי – / אִישׁ אַל יוֹתֵר מִ-
מֶּנוּ עַד בֹּקֶר.
מַה לָּךְ, מְרִיבִי, תְּחָרְפֵנִי בְּשִׁבְיָה?
הֲכִי גוֹאֲלִי חַי אֲשֶׁר יָדוֹ נְטוּיָה!
וּמִיּוֹמַיִם בְּאֶרֶץ מַאֲפֵלְיָה
יְחַיֶּה אֶת נַפְשִׁי, / וְיַזְרִיחַ שִׁמְשִׁי,
וְיָרִים אֶת רֹאשִׁי / בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי
בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).