אלשיך על בראשית יד כב

"ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יי אל עליון קנה שמים וארץ. אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם. בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם" (כב - כד):

הנה וי"ו של ואם אקח יתירה, ואם הוא שגם לא יקח מאשר לו בביתו, אין צריך לאומרו, כי אם הרכוש שלקח בחרבו ובקשתו לא יקח קל וחומר מהון ביתו. אך לזה נשית לב אל אומרו תן לי הנפש ולא אמר תן לי האנשים. אך הנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה מג) שגייר אברם את הבנים ושהם גזרו ערלות אבותיהם, ובזה יאמר "תן לי הנפש" אשר עשית וגיירת מעמי, כד"א ואת הנפש אשר עשו בחרן, וזהו "תן לי" כאילו שלו היו כבר כי קנאם כאילו ילדם, "והרכוש קח לך" כי לא קניתם כנפש בעצם. ועל שתיהן השיב, על הנפש "הרימותי ידי" כו'

<< · אלשיך על בראשית · יד כב · >>