אליהו זוטא י

<< · אליהו זוטא · י · >>

הא למדת שלא יהא אדם יורד לידי תרעומות על הקב״ה בזמן שהוא רואה בני אדם אחד צדיק וטוב לו ואחד צדיק ורע לו, ואחד רשע וטוב לו ואחד רשע ורע לו. ואם הוא יורד לידי תרעומות על הקב״ה, הרי זה מתחייב בנפשו. שנאמר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלוקים על קולך וחיבל את מעשה ידיך (קהלת ה;ה).

ושנו חכמים: תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם ישב הקב״ה ודרש וחקר וצרף ובחן את כל דברי התורה מאתיים וארבעים ושמונה פעמים כנגד מאתיים ארבעים ושמונה אברים שבאדם, ואחר כך הוציא הקב״ה את כל דברי התורה וקבע אותם בתורתו ואין דבר אחד ממנה זז ממקומו, שנאמר: אמרות ה׳ אמרות טהורות וגו׳ (תהילים יב;ז). וכל דבר ודבר שקבע בתורה אם זז קמעא ממקומו, קילקל את העולם כולו. וקמעא שעבר אדם הראשון על התורה, היה עולה בדעתו של הקב״ה להחריב את כל העולם כולו.

וכן היה בדעתו של הקב״ה שלא ליתן פתחון פה לבהמה וחיה ועוף, וקמעא שנתן פתחון פה אל הנחש עמד הנחש וקילקל את כל העולם כולו.

וכן בעשרה דורות מאדם ועד נח היה עולה בדעתו של הקב״ה שיפקוד עון אבות על בנים, אלא כל אחד ואחד עשאו הקב״ה מלך על אשתו ועל בניו ועל בני ביתו. מיד עמדו וקילקלו את מעשיהם אוכלים ושותים ובועטים מתוך הטובה, וביקשו להחריב את כל העולם כולו במעשיהם הרעים. ומרדו בהקב״ה ואמרו: שאין להקב״ה עליהם לא מלכות ולא מידת פורעניות ולא מידת הדין, שנאמר: ויאמרו לא׳ל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה ש׳די כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא; יד-טו). וירדו לידי חמס וגזל, שנאמר: ותמלא הארץ חמס (בראשית ו;יא). וירדו לידי עבודת כוכבים ומזלות וגילוי עריות, שנאמר: ותשחת הארץ לפני האלוקים (שם). וכן נאמר: כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (שם שם; יב). וירדו לידי שפיכת דמים, שנאמר: וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה (שם). ולא עוד, אלא שהיו מפשיטים את בגדיהם והיו מניחים אותם על גבי הקרקע והם היו הולכים ערומים בלא לבוש, שנאמר: ערום הלכו בלי לבוש (איוב כד;י).

וכן בעשרה דורות מנח ועד אברהם עלה בדעתו של הקב״ה לחלקם לשבעים לשון, ולא חילק. אלא עשה את כולם לשון אחד. מיד עמדו וקילקלו את מעשיהם וביקשו להחריב את כל העולם כולו במעשיהם הרעים ומרדו בהקב״ה, שנאמר: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים (בראשית יא;א).

וכן היה בדעתו של הקב״ה ליתן ליתן את כתר המלכות לדוד ולזרעו עד עולם, וכשניתנה לכל ישראל מיד עמדו וקילקלו בה את מעשיהם וביקשו להחריב את כל העולם כולו במעשיהם הרעים.

היה בדעתו של הקב״ה ליתן התורה והקדושה לישראל קדושים, וכשניתנה לבלעם בן בעור מיד עמד קילקל בה את מעשיו וביקש להחריב את כל העולם כולו במעשיו הרעים. ולא הניח הקב״ה דבר בעולם שלא היה מגלה לבלעם, מפני שהקב״ה היה יודע שעתידים כל העובדי כוכבים ומזלות לומר לפני הקב״ה: אילו נתת לנו נביא כמו משה היינו מקבלים את תורתך גם כן כמו שקיבלו ישראל ע״י משה.

אלמלא לא היה בלעם בן בעור מעולה בחכמתו כמו משה, אבל משה יתר דבר אחד מבלעם ובלעם חסר דבר אחד ממשה. במשה כתיב: ויקרא אל משה (ויקרא א;א). ובבלעם כתיב: ויקר אלוקים אל בלעם (במדבר כג;ד).

ובלעם יתר דבר אחד ממשה ומשה חסר דבר אחד מבלעם, בבלעם כתיב: יודע דעת עליון (שם כד;טז). ובמשה כתיב: הודיעני נא את דרכיך (שמות לג;יג). אבל לא נמצא דרך טובה ולא דרך צדקה שהיה בא בעולם על ידי בלעם, אלא הוא בא לידי לשון הרע וביקש להחריב את כל העולם כולו.

באותה שעה נשבע הקב״ה לעמו ישראל שלא ישרה את שכינתו עוד על עובדי כוכבים, רק בישראל בלבד. ושלא ישנה את ישראל בעם אחר ולא יחליפם באומה אחרת, שנאמר: לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי א׳ל אנוכי ולא איש (הושע יא;ט).