איסור והיתר לרבנו ירוחם/לח
כחל לצלי לכתחי' בעי שתי וערב ואם לא קרעו מותר דחלב הנפלט ממנו נופל לארץ ואותו שלא פירש מותר משום דחלב שחוטה דרבנן בלישנא קמא דרב (פכ"ה דק"ט ע"ב) ותניא כוותיה כך פי' רש"י דכחל קורעו ר"ל לצלי כך המנהג ובסמ"ג הביא הברייתא כלשון ראשון כחל שבישלו מותר.
הגה ופי' שבישלו צלאו כמו ויבשלו את הפשח בדברי הימים וא"כ אין הכחל צריך קריעה שתי וערב אלא לקדרה אבל לצלי אין צריך כ"א קריעה קצת.
כחל לקדרה בלי בשר עמו או במולייתא שקורין פשטידא בלי בשר בעי קריעה שתי וערב וטיחה בכותל ואם לא קרעו אסור מדרבנן וחוזר ונבלע בכחל וצריך ס' מן הרוטב והכחל לבטל חלב הנבלע אבל עם בשר אסור לכתחי' אפי' קרעו. עוד פי' מר"פ לפי' רש"י לא מצינו היתר כלל עם בשר.
נהגו כל ישראל שאין לבשל כחל כל עיקר בקדירה ואפי' לבדו גזירה שמא יבשלנו עם בשר או יבשל בשר אח"ך בקדרה מר"פ ודור"א.
כחל שנצלה או נתבשל בפשטי"דא, מותר לחתכו בסכון של בשר וכן מותר לתת כחל בקערה שהיה בה בשר דהילכתא בין כחל בין כבדא עילויה בשרא דיעבד שרי ואפילו בעת צלייה כשנוטפים ונוגעים הילכך התם לכתחי' דוקא אסור והכא שרי וכ' בדור"א דה"ה אם נמלח עם בשר דתרויהו שרו בדיעבד וידח הבשר.
כחל שנתייבש הרבה ונתבשל עם בשר התירו ר' יואל הצריך ס' אפי' לפירוש רש"י דביבש לא גזרי דור"א.