לדלג לתוכן

איסור והיתר לרבנו ירוחם/לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דין כלי ראשון הוא מה שהוחם על האש עד שיד תינוק סולדת בו והיא היורה שהזכרנו וכלי ב' הוא ששופכים מכלי א' לתוכו ואע"פ שהמים חמין שיד תינוק סולדת בו נקרא כלי ב' דלא פלוג רבנן והיא הקערה שהזכרנו כדאמ' בפ' כירה (ד"מ ע"ב) פעם א' נכנסתי אחר ר' לבית המרחץ ואמר תן מעט מים בכלי ב' ופי' התוס' כלי ראשון שהיד סולדת מתוך שעמד על האור דפנותיו חמין ומוחזק חומו זמן רב וכלי ב' מותר אע"פ שהיד סולדת בו מפני שאין דפנותיו חמין והולך ומתקרר.

כלי ב' ששמו בו חמין תחילה ואח"ך הודחו בהם קערות של בשר ושל חלב יחד אפי' ב"י הכל מותר דקי"ל כלי א' מבשל וכלי ב' אינו מבשל דאין כח במים להבליע בקערות ואם שמו הקערות תחילה בכלי ועירה עליהם מכלי א' הכל אסור דעירוי מבשל כדי קליפה כדפי' לעיל וכך משמע בפרק כירה גבי האלפס והקדרה.