איכה רבה ד כג
רוח אפינו משיח ה' רבי ור' ישמעאל בר' יוסי היו יושבים ופושטין במגילות קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת. עם חשכה שיירו בה אלפא ביתא אחת. אמרו: אנו יוצאים וגומרין אותה למחר. וכשעלה רבי לביתו נכשל באצבעו. אמר על עצמו: (תהלים ל"ב) רבים מכאובים לרשע. אמר לו ר' ישמעאל בר' יוסי: אלו היינו עוסקין בענין הזה והגיעך כך, כך הייתי אומר. עכשיו על אחת כמה וכמה. רוח אפינו וגו' כיון שעלה רבי לביתו נתן על המכה ספוג יבש, וקשר עליה גמי בחוץ. אמר רבי ישמעאל בר' יוסי: ממנו למדנו שלשה דברים: לא שספוג מרפא, אלא שהוא משמר את המכה. גמי מבית מוכן. ואין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה, אבל שונין בהם ודורשין בהם. ואם היו צריכין לבדוק ולקרות מביאין וקורין. שמואל אמר: חרס כל שהוא. ר' זעירא בשם ר' שמואל אמר: מגופת חבית וחרסית מותר לטלטלן בשבת. השליכן לאשפה אסור לטלטלן בשבת. (שם) והבוטח בה' חסד יסובבנו. ר' אלעזר בצראה ור' תנחום בשם ר' אחא אמרו: אפילו רשע וחוזר בו הקדוש ברוך הוא מקבלו. שנאמר: והבוטח בה' חסד יסובבנו: