איכה רבה א מז
מז. [ עריכה ]
מעשה במרים בת ביתוס שקדשה יהושע בן גמלא, ומנהו המלך להיות כהן גדול, ונכנסה פעם אחת לראות ואמרה אלך ואראה אותו, כשהוא קורא ביום הכפורים בבית המקדש. והוציאו לה טפיות מפתח ביתה עד פתח בית המקדש, כדי שלא יתיחפו רגליה, ואף על פי כן נתיחפו רגליה. וכשמת יהושע בעלה, פסקו לה חכמים, סאתים יין בכל יום. והא תניא אין פוסקין יין לאשה. רבי חיא בר אבא אמר: לשום זנות. כמה דאת אמר: (הושע ד) זנות יין ותירוש יקח לב. רבי חזקיה ורבי אבהו בשם רבי יוחנן אמרו: לתבשיליה. ועד תנן: אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה, ומוסיפים לה על מזונותיה. ואמר רבי יהושע בן לוי: מאי מוסיף? יין. שהיין מרבה את החלב. אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: אראה בנחמה אם לא ראיתיה, שקשרו שערותיה בזנבי סוסיהם של ערביים, והיו מריצים לה מירושלים ועד לוד, וקראתי עליה את הפסוק הזה: (דברים כא) הרכה בך והענוגה וגו'.