אור ישראל/שערי אור/ח
הנה כאשר העמיק אדמו"ר הגה"ח זצוק"ל. בחכמה זו של לימוד היראה והמוסר. וירא את האור כי טוב. לזכות בהן את הרבים. אז בחכמת אלקים אשר בקרבו. איזן וחיקר ותיקן את החכמה הזאת של לימוד המוסר. הכינה וגם חקרה. הטיבה ושכללה. וכן נתן אל לבו להגדילה ולהאדירה. להכין אותה ולסעדה בצדק ומשרים. לשום לה מסילות בקרב העם. ומהלכים בין החיים ואלה הדברים אשר פעל ועשה ולימד דעת. ביסודי דרכי החכמה הזאת:
(א) עצם חובת לימוד היראה והמוסר – כאשר ראה אדמו"ר זצוק"ל והשקיף בעין הבחינה. על מצב הרוחני של הדור כי ברע הוא. היראה תרד פלאים. ועבודת ה' מתמעטת. המדות מתרגשות. וע"י צרכי החיים אשר יתרבו מעת לעת. האדם נאחז בסבך טרדות רבות. ונסיונות מתחדשות חדשים לבקרים. והמלחמה הכבדה היא מלחמת היצר הולך וקשה על האדם. ותעוז יד היצר להסב המלחמה אליו פנים ואחור. וכן ראה ויוכח. את כל הטובה הצפונה בלימוד המוסר. כי שאר רוח לה לפעול ישועות בקרב הארץ. כי ישועה ומרפא בכנפיה. להחיש ישע ולגהות צרי ומזור. לחולי ומדוי נפשות. להשיבם לתחיה. ואין איש מתחזק אתה. אין תומך גורלה. ואין מחזיק בימינה. וכמעט נשכח זכרה:
וע"כ התנשא כארי וכלביא. לעשות גדולות. והרים קולו כשופר. לקרוא בראש הומיות. ולדרוש במקהלות. לפרסם חובת לימוד המוסר לרבים. כי אין חכמה ואין תבונה ואין עצה. להחיש מפלט מפח יוקשים של היצה"ר. אשר על כל פינה יארב. לפרוש רשת לרגלי האדם. ללכוד אותו במצודה. אם לא בלימוד היראה והמוסר. ומה גם האיש אשר כבר נלכד בפח ונאחז במצודה. אין תקוה לפניו. להתהפך מרע לטוב בלא לימוד המוסר. וכן הודיע ופרסם. טיב לימוד המוסר ומהותה. חין ערכה וסגולתה. כי היא כטל של תחיה: אשר יש בכחה להפיח רוח חיים. בקרב עצמות יבשות מהתורה והמצוה. ולקרום עליהם עור של יראת ה' ית"ש. וכן להפוך לב אבן ללב בשר. ותחת רוח עועים. לחדש בקרבו רוח נכון:
ולזאת כאשר מצודת היצר פרושה על כל החיים המדברים. ע"כ לימוד המוסר. הוא חיוב מוקף לכל הנפשות. אחת לא נעדר. מהרב היושב כסא למשפט. עד הפועל אשר אחר הרחיים. מאיש ועד אשה. כת"ח כעם הארץ. כבחור כזקן. כעשיר כעני. כנקלה כנכבד. כירא ה' כאשר איננו ירא. כולם מחויבים לקבוע עתים ללמוד בספרי יראה ומוסר:
וכה היה אדמו"ר זצוק"ל. הולך וקורא בקול גדול. בשם לימוד היראה והמוסר. כצופה לבית ישראל. להעיר ולעורר בני אדם ללימוד הלזה. כי ממנה תוצאות חיים. ליראת ה' ראשית חכמה. וכן לימד דעת חכמה ומוסר לתלמידיו. לא ייעף ולא יגע מעשות חיל. וכן קבץ ורבץ פעלים. לשם לימוד המוסר. להרחיב המנהג בזה אשר ישוטטו בו רבים. ותרבה הדעת ויראת ה' בקרב ישראל והרעיש את העולם בזה כידוע ומפורסם. עד אשר נתפרסם בתבל. חובת לימוד היראה והמוסר. על שם אדמו"ר קדוש ישראל. ועבודת הקדש הלזו. לא הרף מטל ילדותו עד יומו האחרון: