אגרות דב בר בורוכוב/מכתב 1908.6 אל בן-צבי

מכתב 1908.6

• מאת דב בר בורוכוב אל יצחק בן-צבי ורחל ינאית בן-צבי^[1]
  

"עיזבון בורוכוב, ארכיון העבודה (אה"ע), תיק IV-104/3.
אל: [בן-צבי וגולדה],^[2] ירושלים.
30/08/1908, לייז' (נכתב ביידיש).

חברים יקרים,

הנני מודה לכם מאוד מאוד בעבור המכתב שקיבלתיו היום.
מובן שאם תימצא לי ולו האפשרות הקטנה ביותר לנסוע לפלשתינה בימים לוהטים אלה,^[3] תהיה בכך חרפה ופשע אם לא אנצל הזדמנות זו. עשו למען זה ככל שתוכלו, וגם אני מצידי אעשה כן. אני אשקיע כל מאמץ על-מנת לבוא אליכם מקץ חודשיים-שלושה לצורך עבודה משותפת.^[4]
לשם כך, א. עלי לסיים כמה עבודות פילוסופיות שאני כותב אותן עכשיו,^[5] עניין שייקח כחודש ימים; עבודות אלו, אני מקווה, תענקנה לי את האמצעים לראשית קיומי בפלשתינה. ב. אחרי שאסיים את העבודות, אתיישב כדי ללמוד את השפות תורכית, ערבית ועברית (חבל רק שאין לי ספרי לימוד).
אולם, אסע רק בתנאי שחליפת המכתבים המשופעת, שתתפתח אצלנו אל נכון עם מקומות רבים, לא תיטול ממני את הזמן ההכרחי למען אוכל להכיר את הארץ ולמען חקירות מדעיות. כל עוד לא אכיר את לשונות הארץ ואת המדע המקומי, הנני מסתייג מכל הופעה ציבורית (שהיא טרם זמנה) שאיננה בעלת אופי ספרותי.

אבקשכם, ידידיי היקרים, לכתוב לי בפרוטרוט בכל הנוגע לסעיפים הבאים:

1. מה תהיה שפת הבטאון? אם עברית, לא תהיה לו תפוצה מחוץ לפלשתינה; ואם בז'רגון, הוא לא יוכל לענות על כל הצרכים בפלשתינה עצמה.^[6]
2. איזה כיוון יהיה לו לבטאון? להערכתי, איו כלל צורך שהוא יהיה בהכרח מרקסיסטי בלבד, ולכן רצוי, לדעתי, שאנחנו "הרוסים" נערוך על אחריותנו המלאה רק חלק מהבטאון, ואת השאר עלינו להעמיד לרשותם של "הסוציאליסטים ללא תואר", כמו "האמריקאים".^[7]
3. כלום לא ניתן למשוך לעניין את חשין, את כתריאל^[8] ואת שמשון,^[9] כשישוחרר?^[10]
4. מהם נוהלי הדרכון בעת הכניסה? וכלום לא יהיו לנו, לי ולליובה, קשיי דיור, עקב שוני הדרכונים?^[11]
5. באשר לשפות החדשות, אני עדיין רחוק מלדעת אותן מספיק על-מנת שאוכל להשתכר בעזרתן, אבל אני מקווה להשתתף בעיתונות הרוסית, שקל לי יותר להגיע אליה מכפי שזה היה עד עכשיו. מלבד זאת, עוד אשתלם בשפות חדשות. ליובה מתמסרת כאן בשקדנות, ככל שבריאותה לא מפריעה לה, ללשון הצרפתית. נשאלת השאלה, כלום יימצא בפלשתינה מורה זול לצרפתית ולגרמנית, על מנת לזרז אצל ליובה את רכישת שתי השפות. זה נחוץ על מנת שהיא תוכל להשתכר. גם אני הייתי תאב לקחת אצל מאן דהוא שיעורים בערבית, עברית, תורכית, אנגלית וצרפתית, אולם זהו עניין "אחרון".
6. כידוע לכם, בריאותי מתדרדרת והולכת, ועל כן, בהביאי בחשבון את עזות האור בפלשתינה (מזיק לי מאוד אור עז) ואת האנדמיה ^[12] של העיניים, כלום לא תוכלו להודיע לי, מה המצב שם עם רופאי העיניים ואילו הן האפשרויות להתגונן מפני האור העז. רצוי כמובן שלא אתעוור בחודשים הראשונים לשהותי אצלכם. הראיה התדרדרה אצלי מאוד במהלך השנה האחרונה.
7. כלום תוכל ליובה לקבל שיעורים בקלות?
8. כיתבו גם בפרוטרוט מה נשמע עם הקנוניות הנגד-מהפכניות שעליהן יש ידיעות בעיתונים. מהי אותה שריפה בקושטא, ומה התחזיות שלנו לאפשרות של מהפכת נגד ורישומה בפלשתינה? העניין הוא בכך שבהכרח תהיה מהפכת נגד, אם כי אפשר שלא כל כך מהר, ולא שוצפת כמו המהפכות ברוסיה ובפרס.
9. ולבסוף עניין חשוב למדי, אם כי פרטי. הספרייה שלי שולשה ומכילה כמה מאות ספרים חשובים וכתבי עת וכו' (ליקטתי אותה בזמן נסיעותיי, היכן שיכולתי ואצל מי שיכולתי). אביא אותה איתי, ואולם בהביאנו בחשבון אפשרות של מהפכת נגד, כלום לא ניתן להבטיח את הספרים בפני הרס? כלומר, כלום לא ניתן להפקיד את הספרים, כולל הספרייה שלנו, שלה אמסור חלק מספריי, בקונסוליה כלשהי וכדומה?

שומה עלינו לעשות הרבה על מנת למלא לפחות תפקיד כלשהו בפלשתינה. נצטרך להכריז על עצמנו בקולי קולות – לכתוב על הסוציאל-דמוקרטיה הפלשתינית בכתבי העת הסוציאליסטיים בגרמנית, צרפתית ורוסית, להאיר באופן מסודר בכתבי העת האלה מנקודת הראות הסוציאל-דמוקרטית את מהלכי המהפכה התורכית. יהיה צריך להכריז כבר כעת – בשם הפרולטריון הפלשתינאי – שהמהפכה היא בורגנית, ולהסביר מה הפרולטריון יכול לצפות ממנה, ועד כמה אין הוא צריך ללכת שולל אחריה. בקיצור, עבודה תהיה לנו די והותר.

דרישת שלום לבבית לכם, אבנר וגולדה היקרים, מליובה. ברכת חברים ממני לכל החברים במקום.
אני לוחץ ידך בחוזקה,
בוריה

כתובתי כמקודם: Mr. Ovseevitch. Rue de France 37. Liége. Belgique

נ.ב. רעי, שלחתם את המכתב בדואר האיטלקי. יש לנו ידיעות שהדואר מאוד לא תקין: כך למשל נמסר בעיתונות שניירות שנמסרו על ידי חשמן אחד בירושלים לדואר האיטלקי כדי להעבירם לרומא, כורסמו על ידי עכברים עוד לפני שהגיעו ליפו. מוטב לשגר בדואר האוסטרי.

בכל הנוגע לכתובות הפריזאיות עבור שולמית:^[13] בפריז הנני מכיר את ליבלינג, איש פועלי ציון אוסטרי, מדבר רק ז'רגון.^[14] הכתובת שלו: 33 rue Charlot. אני יודע עוד כתובת, כלומר של "מי" (מ. יארבלום).^[15] ברנש טוב מאוד ומדבר רוסית, אולם יש להיזהר איתו: הוא דון ז'ואן גדול, והשקפותיו האנרכיסטיות עוד מגבירות את הסכנה מצד זה. כאשר ישב בנאנסי, היה לו קשה למצוא דירה, שכן חי אז עם שתי נערות רוסיות. אבנר היקר, סלח לי שאני נוגע בצד זה, אבל אחותך הנמרצת למדי, שתושאר לגורלה, צריך שתוזהר. בפריז כל האנרכיסטים ("רוסים", משמע לרוב "יהודונים") רואים לעצמם חובה עקרונית לחיות בעת ובעונה אחת עם נשים אחדות – ואת תוצאות החיים, הקשורים בסדרים הקפיטליסטיים הנוכחיים, הם שומטים מעצמם ומגלגלים על הנשים שהתפתו. עם זאת, "מי" הוא נאה מאוד, ויש לו "הצלחה" גדולה (במובן הספציפי), גם בשל האידיאיות הגבוהה והטמפרמנט הלוהט.
כתובתו: מ. יארבלום, 4 rue des Patrirches.

אם נצליח לנסוע לפלשתינה מוקדם יותר, אין טוב מזה. אולם בכל מקרה, הנני מקווה שבעוד חודשיים-שלושה אוכל לבוא לבטח".

הערות שוליים

1. מתתיהו מינץ, אגרות בר בורוכוב 1897–1917, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תשמ"ט-1989, מכתב 1908.6, עמודים 198–201
2. השמות אינם ניתנים בכותרת המכתב, אבל הם מסתברים מתוכנו. גולדה (רחל ינאית) כבר הייתה בארץ, ראו: יצחק בן-צבי, פועלי ציון בעלייה השנייה, תל אביב:תשי"א-1950, עמוד 78
3. בלשון "ימים לוהטים" התכוון בורוכוב למהפכת "התורכים הצעירים"
4. במועצת פסח תרס"ח של מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל, שהתכנסה בראשון לציון, הועלתה היוזמה לפרסם בטאון מפלגתי בעברית. בעקבות ההחלטה פנו בן-צבי וגולדה לבורוכוב והזמינו אותו להשתתף בעבודת העיתון. בן-צבי, פועלי ציון בעלייה השנייה, עמוד 70 ואילך, וגם יהודה סלוצקי, פועלי ציון בארץ ישראל (1905–1919), תעודות רעיוניות ופרוגרמטיות, תל אביב:1978, עמוד 28. בחודש אב תרס"ח פירסמה המפלגה בארץ ישראל חוזר לחברים בחוץ לארץ, המבשר על הופעתו הקרובה של בטאון כזה, וכי חברי המערכת שלו יהיו קלמן מרמור, מאנשי פועלי ציון המינסקאים שערך את דער אידישער קעמפפער וב-1908 שהה בארץ ישראל, בורוכוב ואבנר. ראו ארכיון בן-צבי ביד בן-צבי, 1/4/8/34
5. מתתיהו מינץ סבור שהכוונה הייתה השאר לחיבור שבו ביקש בורוכוב להגיב על ספרו של אנטולי לונצ'ארסקי 'רליגיה אי סוציאליזם' (דת וסוציאליזם). תגובה זו פורסמה תחת הכותרת 'וירטואליזם והבעיה הדתית-מוסרית במרקסיזם'
6. כנראה בורוכוב לא היה מודע להחלטות שכבר נקבעו בארץ ישראל. ראו החלטות הוועידה השלישית, סוכות תרס"ח, סלוצקי, עמוד 28
7. הניסוח מלמד על המודעות להיותה של המפלגה בארץ ישראל שלוחה :רוסית", המעריכה מתוך שיקולים טאקטיים, שיתוף פעולה כזה או אחר של "סוציאליסטים ללא תואר", כמו פועלי ציון האמריקאיים
8. ליאון חזנוביץ'
9. יעקב זרובבל
10. ראו מכתב 1908.3 של בר בורוכוב מלייז' אל שמואל הופמן בפולטבה, 12/06/1908
11. לבורוכוב היה דרכון על שם מושאל. ראו גם מכתב 1908.4 מבורוכוב מלייז' אל הוריו בניו-יורק, 18/07/1908
12. התקדמות איטית של ההתדרדרות
13. שולמית, אחותו של יצחק בן-צבי, נישאה לימים ליצחק קלוגאי
14. באותו זמן נחשב לנציגה המוסמך של המפלגה בפריז. ראו מכתב לשכת הברית לוועד המרכזי של המפלגה באנגליה מה-04/09/1908, חטיבת מרמור, ארכיון ייווא
15. מרדכי (מרק) יארבלום (1887–1972), נולד בוורשה. ממייסדי פועלי ציון בפולין. ב-1906 ערך בקרקוב את עיתון המפלגה 'דאס יודישע ארבייטער ווארט' (דברי הפועלים היהודיים). ב-1907 יצא ללימודים בפריז. היה פעיל במפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ובתנועה הציונית בצרפת. אחרי מהפכת 1917 שהה תקופה מסויימת ברוסיה. ערך את בטאון פועלי ציון בוורשה 'דער יונגער יידישער קעמפער' (הלוחמים היהודים הצעירים) ב-1917. מכינוייו: מי, אניוטין, סולומון. על יארבלום באותה העת הנדונה במכתבו של בורוכוב, ראו מתתיהו מינץ, חבר ויריב: יצחק טבנקין במפלגת פועלי ציון, 1905–1912, תל אביב: הוצאת יד טבנקין – הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו-1986, עמודים 124–126