אגדת בראשית/כו

נביאים.

[א] וישר אבימלך על ישראל שלש שנים (שופטים ט כב). זש"ה ריעך וריע אביך אל תעזוב וגו' (משלי כז י). ריעך וריע אביך זה חנון בן נחש מלך בני עמון, אמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש וגו' (ש"ב י ב). מה עשה חנון ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם וגו' (שם שם ד), אמר חנון עם אלהיו לא קיים ועמי קיים, הקב"ה אמר להם בשבילני לא תדרוש שלומם וטובתם (דברים כג ז), וזה משלח ואומר אעשה חסד עם חנון בן נחש וגו', מיד ויכרות את מדויהם וגו' (ש"ב י ד), זהו ריעך וריע אביך. ובית אחיך אל תבוא ביום אידך (משלי שם שם). זה יהורם מלך יהודה, שכיון שמלך עמד והרג את כל אחיו שנאמר, ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל (דה"ב כא ד). טוב שכן קרוב מאח רחוק (משלי שם שם). זה אבימלך בן גדעון, שהרג לאחיו, אמר לו הב"ה רשע שבעולם טוב היה ממך אבימלך בעל שמך, שכנו של אברהם, והיה מכבדו יותר מדאי, שנאמר ויאמר אבימלך הנה ארצי וגו' (בראשית כ טו), ולא עוד אלא ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך (שם שם טז) זה דורון, ומה עשה לשרה, עשאה מטרונה והלבישה בגדי מלכות, שנאמר הנה הוא לך כסות עינים וגו' (שם שם), למה שלא יתבע בה עוד ברייה, אלא יהי שומע שהיא מלכה והוא מתירא לומר מי יכול לתבוע מלכה, לפיכך הוא אומר הנה הוא לך כסות עינים. אמר הקב"ה לבנו של גדעון ראה לבעל שמך, שכנו של אברהם, כמה כיבדו, ואת עמדת והרגת לאחיך, שנאמר ויהרוג את אחיו בני ירובעל שבעים איש על אבן אחת (שופטים ט ה), לפיכך אני ממעט ימיך, הה"ד וישר אבימלך על ישראל שלש שנים (שם שם כב). למה, יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה (משלי י כז).

[ב] ד"א וישר אבימלך. זש"ה כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב (שם כו כז). כל מי שהרג לאחיו בו בדבר לקה, הוא יהורם עמד והרג בני מעיו של אביו, שנאמר וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת (דה"ב כא יג), ולפי שהרג את בני מעיו של אביו, לפיכך יצאו מעיו מן החולי, שנאמר ויהיו לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו (שם שם יט), למה כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב. קין הרג את הבל אחיו באבן, שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד ח) והאיך הרגו, אלא שנטל אבן והיה מכה בו בכל איבריו פצעים פצעים עד שמת, מנין שכך אמר למך לנשיו כי איש הרגתי לפצעי וגו' (שם שם כג). ואף קין נהרג באבן, שנאמר ויצא קין וגו' (שם שם טז). שמה נפל עליו אבן מת, למה וגולל אבן וגו'. כך אבימלך זה הרג לאחיו באבן, שנאמר ויהרג וגו' על אבן אחת (שופטים ט ה), ונהרג גם הוא באבן, שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גולגלתו (שם שם נג), הוי וגולל אבן אליו תשוב.

[ג] ד"א וישר אבימלך. זש"ה לפני שבר יגבה לב איש (משלי יח יב). זה אבימלך שגבה לבו שנאמר (ויקבצו אליו) [ישכור בהם אבימלך] אנשים ריקי' ופוחזים (והיו עמו) [וילכו אחריו] (שופטים ט ד). ולפני כבוד ענוה (משלי שם) זה גדעון אביו שאמרו לו ישראל משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין (שם ח כב), ומה אמר להם, לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם (שם שם כג), אמר לו הקב"ה אמרת כך, חייך שאני מעמיד ממך מלך, שנאמר וישר אבימלך (שם ט כב), ומנין שהיה מלך, שנאמר וילכו וימליכו את אבימלך למלך (שם שם ו), אתה אמרת שלשה דברים, שנאמר לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם (שם ח כג). הרי שלש שנים אני נותן לבניך מלכות, שנאמר וישר אבימלך על ישראל שלש שנים (שופטים ט כב), לכך ולפני כבוד ענוה (משלי טו לג), ואלו זכה אבימלך היה מאריך ימים, שנאמר שונא בצע יאריך ימים (שם כח טז), והוא לא עשה כן, אלא נטל בצע מן ישראל מבית בעל ברית, שנאמר ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית (שופטים ט ד), לפיכך לא האריך ימים, אבל לעתיד לבא כשיעקור הקב"ה יצר הרע מישראל, הן מאריכין ימים, שנאמר כימי העץ ימי עמי (ישעי' סה כב).