אגדת בראשית/טו

כתובים.

[א] לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא (תהלים כז א), זש"ה לא תיראום (דברים ג כב), שבשעה שישראל יראים מן המקום, אף האומות יראים מהן, וכן דוד אומר ה' לי לא אירא (תהלים קי"ח ו), כשהוא שלי לא אירא, וכשאנו מניחין את יראתו, אף האומות פושעין בהן, שנאמר זנח ישראל טוב אויב ירדפו (הושע ח ג). ומהו טוב, טוב ה' לכל (תהלים קמ"ה ט), כשהן יראין ממנו הכל יראין מישראל, ואף החיות מתיראין מהן, ממי את למד מדניאל, בשעה שהשליכו אותו לגוב אריות לא הזיקוהו, שנאמר אלהי שלח מלאכיה [וסגר פום אריותא ולא חבלוני'] (דניאל ו כג), ועדיין אתה אומר בדבר שיש בו נשמה, ומנין שאף מי שאין בו נשמה נתירא, שנאמר באברהם אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים (בראשית טו ז), אף האש נתירא מן אברהם, וכן חנניה מישאל ועזריה נתירא האש מהם, ואף המים נתיראו מישראל, שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' (שמות טו יט), ואף לעתיד לבוא כן, שנא' כי תעבור במים וגו' (ישעי' מג ב), לכך ה' אורי וישעי וגו', אף האומות מבקשין לבא תחת כנפי השכינה בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, וכן את מוצא בדוד וכל הגיתים שש מאות איש אשר באו (ברגליו) [ברגלו] מגת (ש"ב טו יח), וכן בשלמה ויספר שלמה (לכל) [כל] האנשים אשר בארץ ישראל (דה"ב ב טז), וכן בימי מרדכי ורבים מעמי הארץ מתיהדים (אסתר ח יז), וכן ישעיה אומר הן גור יגור אפס מאותי (ישעי' נד טו), מה הוא הן, לשון יונית הן אחד, אמר הקב"ה הן גור יגור אפס מאותי, באחריותי, מכאן ואילך כל מי שנתגייר באחריותך, מי גר אתך עליך יפול (שם שם), ומי היה שגר באחריותי, אברהם, שנאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ (יחזקאל לג כד).