אגדת ארבע כוסות

על הספר

על מחבר הספר ראו w:he:שלמה פפנהיים בהרחבה.

מקור מלל זה מן הספר הסרוק באתר כתבים עבריים (היברו-בוקס)

בספר 29 עמודים

כותרת העמוד: כוס התרעלה, פרק שני. דף ג (עמוד 5)

ב כלים

הקדמת המחבר

המאמר הזה יסדתיהו לתנחומת עצמי, אחרי אשר מתו עלי שלשה ילדים זכרים, ואחר, מתה עלי אשתי אהובתי בלדתה, אשת נעורים היתה לי. יעלת חן גברת בית ויראת אלהים. ועוד שאר צרות סבבוני בכחש הזמן, והעליתי דברי נחמותי אלה על ספר למען יהיה לי למזכרת תמיד לשאת שבט אלוה, יחיל ודומם, ולבלתי אתרעם על מדותיו חלילה.

וכאשר ראיתי שהועילו לי דברי אלה להחזיק אותי במעוזי, הודות והלל לה׳, אמרתי לחלקם גם כן לזולתי, להשיב נפש איש אשר ידע נגע לבבו, אמרו מז״ל: והשבותו לו, זהו אבדת נופו (סנהדרין ע״ג).

עוד יש בהם תועלת נוסף, להבין על ידיהם כמה מאמרות בספר איוב נראו כסתומות או כפולות . והנני אחלה פני כל קורא לקרוא הדברים בשום לב לא כקורא פסוקים, כי גם אנכי קשרתי עם כל מלה ודבור ענין וציור מיוחד, וה׳ הטוב, יתן הטוב, ומחה דמעה מעל כל פנים:

הקדמת המביא לבית הדפוס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כוס התרעלה

פרק ראשון - משפלות המין האנושי

היום פנה! עתה הנה באה אחותו הכושית! הנה כסתה פני תבל בצעיף אלמנותה! — תחתיו ישורו דממה ושקט, תחתיו ירבץ כל עפעף, יתענג כל עין על בשמי תנומתו. אך עין הינשוף גם עיני סוררת, מאנה לנום — אנא! הניחו לי בני שרעפי, הניחו לי! ארגיעה גם אנכי מעט מרגשת השמש — אהה! לשוא אחלכם, מאגו עורקי השקט — ורוחי מרחפת על ים דמיונות אין קץ — יהמו ירעשו גליו ברעש ורגז, יגרש עלי עשתונות שונות ופסילים מבהילים, והמון תשואות מלאה עיר אלהים. הן קדם אהלוך, ואשמע אנחת מרירי יום; ואחור, והנה יללת נכשלים לנגדי. אם אסק שמים, משם אביט שפלות ראשיתי, ואציעה שאול, שם אחזה גורל אחריתי. ראשיתי רמש ואחריתי ירקב. גם מעוז חיי בין שני הקצוות, נוסד על אבק פורח. כקצף על מים רצים נמוג וילך והלם; יבטח כי יניחנו שבולת הזמן ואיננו.

פרק שני - מתכונת האדם ומאורעיו כי ברע הוא

אנא אל ראי! מה ראית כי הזכרתני אתך וכי הביאתני עד הלם? למה זה מצאתי חן בעיניך להכירני על פני האדמה ואנכי יתוש נתוש ? איכא אשא לבדי חרפת יצוריך כלהם? שחוק לרמש אהיה ובוז לכל נברא — על כלמו יופיע הוד חכמתך, כולם יתנו עדיהן ויאמרו, כי אתה בראתם. גם האזוב אשר בקיר, יציץ נזר אלהיו על ראשו. אכן באדם! אהה אדני אלהים אכן באדם לבד עצתך מתנכרה.

[א] אתה הרכבת אנוש כולו תהפוכות ומדון, אין חלקו מתאים עם חלקו ולא כולו עם כולו. אתה כוננת בו לב מבין תהלוכות חכמה ומעגליה, ובקרבו שתה לו מארבים אל הבלי שוא, למשוך מושכות כסיל ובער בעבור הרעימה —

[ב] אתה הצבת כל גבולות עתותיו, קיצו וחרפו אתה הגבלת — מימיך צוית ימי צבאו, מספר הדשיו חצצת מעולם. וביום הבראו, בראת בו משחית לחבול גרזתך. מדדתו בחבלים חבל אחד להחיות ושני חבלים להמית, כי נפש הוא חובל, אם יחבל און וילד שקר או יפיל חבלו בנעימות הזמן, עוכר שארו בחבלים וצירים, וחבלי שאול מנת חבלו.

כותרת תחתית עמוד, אחרי המילים חצצת מעולם: א 4 ...וביום

כותרת ראש עמוד: דף ג עמוד 5: כוס התרעלה - פרק שני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כוס התרעלה פרק שלישי - יתלונן על העניות

כותרת ראש העמוד: פרק שלישי כוס התרעלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.